מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal עולה כי לטיפול משולב ב-Losartan (אוקסאאר) עם חסמי ביתא תועלת קלינית משמעותית בחולים עם תסמונת מרפאן.
מחקר COMPARE הדגים השפעה חיובית קטנה, אך מובהקת סטטיסטית, לשלוש שנות טיפול ב-Losartan על קצב הרחבת שורש אבי העורקים במבוגרים עם תסמונת מרפאן. עם זאת, לא תוארה השפעה משמעותית על תוצאי סיום קליניים ובמחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות הקליניות בעקבות טיפול ארוך-טווח ב-Losartan.
במחקר COMPARE המקורי (גיוס בין 2008-2009) נכללו 233 מבוגרים עם תסמונת מרפאן, אשר חולקו באקראי לטיפול ב-Losartan בשילוב עם טיפול סטנדרטי (חסמי ביתא ב-71% מהחולים), או ללא טיפול תרופתי נוסף. לאחר 3 שנות המחקר, המשתתפים יכלו לבחור אם להמשיך בטיפול ב-Losartan או להפסיקו. לאחר חציון מעקב של 8 שנים, 75 חולים המשיכו בטיפול ב-Losartan, בעוד ש-78 חולים, אשר במקור היו בקבוצת הביקורת, מעולם לא נטלו את הטיפול ב-Losartan לאחר הגיוס למחקר.
תוצאי סיום קליניים כללו תמותה מכל-סיבה, דיסקציה/קרע אבי עורקים, ניתוח אלקטיבי להחלפת שורש אבי העורקים, ניתוח חוזר, שתל כלי דם מעבר לשורש אבי העורקים.
במהלך המעקב תועדו 5 מקרי תמותה, 14 מקרים של דיסקציה של אבי העורקים, 23 פרוצדורות להחלפת שורש אבי העורקים, 3 ניתוחים חוזרים ו-3 שתלי כלי דם מעבר לשורש אבי העורקים. פרט לפרוצדורות להחלפת שורש אבי העורקים, כל תוצאי הסיום תועדו בחולים לאחר ניתוח שורש אבי עורקים.
בחולים שטופלו ב-Losartan לכל אורך תקופת המעקב מספר האירועים היה נמוך יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת (תמותה: 0 לעומת 5 מקרים, p=0.014; דיסקציה של אבי העורקים: 3 לעומת 11 מקרים, p=0.013; החלפה אלקטיבי של שורש אבי העורקים: 10 לעומת 13 מקרים, p=0.264; ניתוח חוזר: 1 לעומת 2 מקרים, p=0.463; שתל כלי דם מעבר לשורש אבי העורקים: 0 לעומת 3 מקרים, p=0.071; ותוצא סיום משולב: 14 לעומת 26 מקרים, p=0.019). ממצאים אלו נותרו דומים לאחר תיקון לגיל ושימוש בחסמי ביתא.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם תסמונת מרפאן ישנה תועלת ארוכת טווח למשלב Losartan עם חסמי ביתא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!