ההנחיות הנוכחיות מטעם הארגונים המובילים בארצות הברית מציינות שלוש מחלות דלקתיות כרוניות המלוות בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם: דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס ו-HIV. עם זאת, מנתונים חדשים עולה כי לא כל המחלות הדלקתיות הכרוניות מלוות בעליה דומה בסיכון למחלות לב וכלי דם.

מדגם המחקר כלל 18,129 חולים עם אחת מבין שש מחלות דלקתיות כרוניות ו-18,988 ביקורות תואמות. כל המשתתפים היו ללא מחלת לב כלילית בתחילת המחקר וכולם היו במעקב בין 2000-2019. במהלך חציון מעקב של 3.5 שנים תועדו 1,011 אירועי מחלת לב כלילית.

מניתוח סטטיסטי שכלל תקנון למשתנים דמוגרפיים, ביטוח רפואי, יתר לחץ דם, סוכרת, הרגלי עישון, רמות כולסטרול ותפקוד כלייתי עלה כי אבחנה של לופוס לוותה בעליה של פי 2.85 בסיכון למחלת לב כלילית ועליה של פי 4.76 בסיכון לאוטם לבבי; סקלרודרמה לוותה בעליה של פי 2.14 ופי 3.19 בסיכון, בהתאמה. אבחנה של HIV לוותה בעליה של 38% בסיכון למחלת לב כלילית ועליה של 69% בסיכון לאוטם לבבי; דלקת מפרקים שגרונית לוותה בעליה של 22% בסיכון למחלת לב כלילית ועליה של 45% בסיכון לאוטם לבבי. מנגד, פסוריאזיס ומחלת מעי דלקתית לא לוו בעליה בסיכון למחלת לב כלילית או אוטם לבבי.

מעניין לציין כי מהערכת הסיכון למחלה כלילית על-בסיס רמות CRP, אשר סווגו לשלישונים, עלה כי לא היה הבדל בסיכון לפי שלישוני רמות CRP. מנגד, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית או סקלרודרמה עם רמות CRP בשליש העליון תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות מחלת לב כלילית, בהשוואה לביקורות, עם יחסי סיכון של 2.11 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ושל 4.59 בחולים עם סקלרודרמה, אם כי בקרב חולים בשני שלישוני CRP נמוכים יותר לא תועד סיכון מוגבר משמעותית.

מנגד, בחולי לופוס תועד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית בכל רמת CRP עם סיכון גבוה פי 3.17 באלו עם רמות CRP בשליש התחתון, סיכון גבוה פי 5.38 באלו עם רמות CRP בשליש האמצעי וסיכון גבוה פי 4.04 באלו עם רמות CRP בשליש העליון.

החוקרים מאמינים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בסיווג טוב יותר של הסיכון של חולים עם מחלות דלקתיות כרוניות להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

מתוך MDedge

לידיעה במדסקייפ