דחק ושליליות הינם גורמי סיכון ידועים לסיבוכים רפואיים; עם זאת, מנתונים חדשים עולה כי גישה המתמקדת בחצי הכוס המלאה גם כן משפיעה רבות על הפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2, לפחות בנשים לאחר-מנופאוזה. במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים החוקרים כי זהו המחקר הראשון המדווח על הקשר בין אופטימיות ובין הפחתת הסיכון לסוכרת.
החוקרים בחנו אם תכונות אישיות, כולל אופטימיות, הבעת רגשות שליליים, אמביוולנטיות על-פני ביטוי רגשי ועוינות, קשורים עם הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בקרב נשים לאחר-מנופאוזה. מדגם המחקר כלל 139,924 נשים לאחר-מנופאוזה, ללא אבחנה של סוכרת בתחילת הדרך (1993-1998), אשר היו בגילאי 50-79 שנים ונכללו ב-Womens Health Initiative. הנשים היו במעקב פרוסקטיבי לאורך ממוצע של 14 שנים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין תכונות אישיות ובין היארעות סוכרת, לאחר תקנון לגורמים דמוגרפיים נפוצים, הרגלי בריאות ותסמיני דיכאון. הנתונים אודות תכונות האישיות נאספו באמצעות שאלונים בתחילת המחקר.
במהלך המעקב תועדו 19,240 מקרים של סוכרת. בהשוואה לנשים ברבעון התחתון בדרגת האופטימיות (הכי פחות אופטימיות), בנשים ברבעון העליון (הכי אופטמיות) תועד סיכון נמוך ב-12% להיארעות סוכרת. בהשוואה לנשים ברבעון העליון של הבעת רגשות שליליים או עוינות, בנשים ברבעון העליון תועדה עליה של9% ו-17% בסיכון לסוכרת מסוג 2, בהתאמה. הקשר של עוינות עם הסיכון לסוכרת היה בולט יותר בנשים לא-שמנות, בהשוואה לנשים שמנות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גישה פחות אופטימית ויותר עויינת מלווה בסיכון מוגבר להיארעות סוכרת בנשים לאחר-מנופאוזה, ללא תלות במאפייני בריאות אחרים או תסמיני דיכאון. מעבר למאמצים לעודד הרגלי חיים בריאים, יש לקחת בחשבון את תכונות האישיות של נשים בכדי לתכנון גישות מתאימות למניעת סוכרת.
Menopause. Published online January 21, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!