במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות התומכות בחשיבות שומן בטני כמרכיב העיקרי המשפיע על מאפיינים לבביים ומטבוליים ובשימוש במדד מסת הגוף (Body Mass Index) ככלי טוב לזיהוי השפעות שומן בטני.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה ביקורת סביב היכולת של מדד מסת הגוף להבחין בין מסת גוף רזה ושמן והתעלמות מפיזור השומן בגוף, כך שהיכולת לזהות את ההשפעות הרפואיות על-בסיס מדד זה אינה-ברורה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את מדד מסת הגוף עם מדדי שומן בכלל הגוף ומדדי שומן אזוריים על-בסיס בדיקת DEXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry) עם תכונות לבביות-מטבוליות. עוד בחנו החוקרים את משך החשיפה והשינוי בכל מדד לאורך ההתבגרות והקשר עם מאפיינים לבביים ומטבוליים ספציפיים.
מדד מסת הגוף נבחן ביחד עם מדדי שומן בכלל הגוף, בגו, בזרוע וברגל על-בסיס בדיקות DEXA בגילאי 10 ו-18 שנים, תוך הערכת הקשר עם 230 תכונות לבביות ומטבוליות בגיל 18 שנים. מדגם המחקר כלל 2,840 צאצאים ממחקר Avon Longitudinal Study of Parents and Children.
החוקרים מדווחים כי מדד מסת שומן גבוה יותר ומדד מסת גוף גבוה יותר בגיל 10 שנים נקשר בקשר דומה עם תכונות לבביות ומטבוליות בגיל 18 שנים, כולל לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוה יותר, ריכוז VLDL ו-LDL גבוה יותר, ריכוז HDL נמוך יותר וריכוז טריגליצרידים גבוה יותר. עוד תועדו רמות גבוהות יותר של אינסולין ו-Glycoprotein Acetyls. הקשר היה בולט יותר עם שני המדדים שנבחנו בגיל 18 שנים ובעליה בכל מדד מגיל 10 עד 18 שנים.
הקשרים שזוהו במחקר היו דומים עם מדד השומן בגו. מדד גבוה יותר של מסת גוף רזה נקשר בקשר חלש עם תכונות לבביות ומטבוליות ולא סיפק הגנה מפני מדד מסת שומן גבוה יותר.
ממצאי המחקר תומכים בחשיבות שומן בטני כמניע העיקרי של הפרעות לבביות ומטבוליות וכי מדד מסת גוף עשוי לשמש כלי חשוב לזיהוי השפעות אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!