אין תועלת לאימונים אירוביים בשלב מוקדם לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-ESOC)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס הרביעי מטעם ESOC (European Stroke Organization Conference) עולה כי אימון גופני אירובי בשלב מוקדם לאחר אירוע מוחי לא הוביל לשיפור בפעילויות יומיומיות או במהירות הליכה ועלו מספר חששות בנוגע לבטיחות אימונים אלו.

החוקרים השלימו את מחקר PHYS-STROKE, מחקר רב-מרכזי, אקראי, שנערך בגרמניה וכלל 200 חולים עם אירוע מוחי תת-אקוטי, תקופה שהוגדרה כ-5 עד 45 ימים לאחר אירוע מוחי, ומדד Barthel Index של פחות מ -65 נקודות, אשר לא יכלו לשבת ללא תמיכה למשך 30 שניות.

המשתתפים חולקו באקראי להשתתפות בתכנית אימונים אירוביים על-בסיס הליכון במשך 50 דקות (קבוצת התערבות), או תרגילי הרפיה (קבוצת ביקורת), חמש פעמים בשבוע, למשך ארבעה שבועות (סך כולל 20 מפגשים), בנוסף לטיפול שיקום סטנדרטי.

התוצא העיקרי המשולב כלל את השינוי במהירות יציבה ואת מדד Barthel Index שלושה חודשים לאחר אירוע מוחי.

מהתוצאות עולה כי לא הייתה תועלת לאימון אירובי על אחד משני התוצאים העיקריים. לא תועדו הבדלים מובהקים גם בתוצאים משניים עיקריים, שכללו שינוי במרחק הליכה בשש דקות ושינוי במדד Rivermead Mobility Index.

מניתוח הבטיחות עלתה מגמה בולטת לכיוון עליה באירועים חריגים חמורים בקבוצת אימון אירובי, עם שיעורים גבוהים יותר של הפניות דחופות לבית חולים והישנות אירועים מוחיים. בקבוצת ההתערבות תועדו גם יותר נפילות וכאב חמור יותר.

מתוך כנס ה-ESOC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן