ירידה במשקל מעודף-משקל בילדות למשקל תקין בגיל ההתבגרות מלווה בירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2 (N Engl J Med)

בבנים בעלי עודף-משקל המצליחים לרדת למשקל גוף תקין עד גיל ההתבגרות נעלם הסיכון המוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2 בבגרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. החוקרים מדווחים כי חזרה למשקל גוף תקין עד גיל 13 שנים לווה בסיכון לסוכרת מסוג 2 בבגרות (גילאי 30-60) אשר היה דומה לזה שתואר בגברים שמעולם לא סבלו מעודף-משקל.

החוקרים השלימו מחקר שכלל 62,565 גברים מדנמרק, עם נתוני משקל וגובה בגילאי 7 ו-13 שנים ובבגרות מוקדמת (17-26 שנים). עודף-משקל הוגדר בהתאם לקריטריוני ה-CDC. נתונים אודות סוכרת מסוג 2 (בגילאי 30 שנים ומעלה, 6,710 נבדקים) נאספו ממאגר בריאות ארצי.

החוקרים מדווחים כי 5.4% מהצעירים סבלו מעודף-משקל בגיל 7 שנים (3,373 משתתפים מבין 62,565 משתתפים), וכך גם 5.5% מאלו בגיל 13 שנים (3,418 מבין 62,565 משתתפים) ו-8.2% מהנבדקים בבגרות מוקדמת (5,108 מבין 62,565 משתתפים). הממצאים הצביעו על קשר חיובי בין עודף משקל בגילאים אלו ובין הסיכון לסוכרת מסוג 2, כאשר הקשר היה בולט יותר בגילאים מבוגרים יותר של עודף-משקל ובגילאים צעירים יותר בעת אבחנת סוכרת מסוג 2.

באלו שהצליחו לרדת במשקל מעודף-משקל בילדות למשקל תקין לפני גיל 13 שנים, הסיכון לסוכרת מסוג 2 בגילאי 30-60 שנים היה דומה לזה של גברים שמעולם לא סבלו מעודף-משקל. בהשוואה לגברים שמעולם לא סבלו מעודף-משקל, באלו שהיו בעלי משקל עודף בגילאי 7 ו-13 שנים, אך לא במהלך בגרות מוקדמת, תועד סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 1.47), אך הסיכון שלהם היה נמוך יותר, בהשוואה לגברים עם עודף-משקל אשר נותר גם במהלך בגרות מוקדמת (יחס סיכון של 4.14).

עליה במדד מסת הגוף בין גיל 7 שנים ובין בגרות מוקדמת לוותה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, גם בקרב אלו עם משקל תקין בגיל 7 שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי עודף-משקל בילדות בגיל שבע שנים מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 בבגרות, רק במידה ועודף המשקל נמשך אל תוך גיל ההתבגרות או גילאים מבוגרים יותר.

N Engl J Med, 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן