במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי לסטטינים, בעיקר אלו בעצימות גבוהה, אינם משמשים באופן מספק בחולים עם מחלת עורקים היקפית. מדובר במחקר הראשון שמצא כי טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה בעת אבחנת מחלת עורקים היקפית מלווה בירידה משמעותית בשיעורי תמותה ואובדן גפה, בהשוואה לסטטינים בעצימות נמוכה או לטיפול נוגד-טסיות בלבד.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה תצפיתי וזיהו חולים עם אבחנה של מחלת עורקים היקפית (2003-2014) ממדגם Veterans Affairs. חשיפה לסטטינים בעצימות גבוהה נקבעה בתוך שנה אחת מאבחנת מחלת עורקים היקפית. התוצאים אחריהם עקבו החוקרים כללו את שיעורי קטיעות גפה תחתונה ותמותה.
מבין 155,647 חולים עם היארעות מחלת עורקים היקפית, למעלה מרבע (28%) לא נטלו סטטינים. השימוש בסטטינים בעצימות גבוהה היה הנמוך יותר בחולים עם מחלת עורקים היקפית בלבד (6.4%), בהשוואה לאלו עם מחלת עורקים כליליים/עורקי תרדמה (18.4%). היארעות קטיעות והסיכון לתמותה ירדו משמעותית עם כל טיפול בסטטינים, בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות בלבד.
מניתוח הנתונים עלה קשר בין טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה ובין סיכון מופחת לקטיעות ותמותה, בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות בלבד (יחס סיכון של 0.67 ויחס סיכון של 0.74, בהתאמה). טיפול בסטטינים בעצימות נמוכה-בינונית לווה גם כן בירידה משמעותית בסיכון לקטיעות ותמותה (יחס סיכון של 0.81 ויחס סיכון של 0.83, בהתאמה), בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות בלבד, אך גודל ההשפעה היה קטן יותר בהשוואה לסטטינים בעצימות גבוהה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!