הסיכון לסיבוכים עולה משמעותית כאשר מנתח בכיר יחיד משגיח על שני ניתוחי ירך, או יותר, בחדרי ניתוח שונים, המבוצעים במקביל. ניתן להפחית את הסיכון ע”י הקפדה על ביצוע ניתוחים חופפים רק כאשר הדבר נדרש באופן אבסולוטי וע”י הגבלת משך זמן החפיפה בין הניתוחים.
מטרת המחקר הייתה לקבוע אם ניתוחים המבוצעים בזמנים חופפים מלווים בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר טיפול ניתוחי בשברי ירך ודלקת מפרקים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי באונטריו, קנדה, בשנים 2009-2014 עם מעקב בן שנה אחת.
המחקר כלל שני מדגמים גדולים. מדגם “שברי ירך” כלל את כל החולים מעל גיל 60 שנים, לאחר ניתוח בשל שבר ירך במהלך תקופת המחקר. מדגם “THA (Total Hip Arthroplasty)” כלל את כל החולים לאחר THA אלקטיבי בשל דלקת מפרקים במהלך תקופת המחקר. החוקרים התאימו בין ניתוחים חופפים ולא-חופפים לפי גיל ומין החולים, פרוצדורה ניתוחית, מנתח ראשי ובית חולים.
החוקרים מדווחים על סך כולל של 38,008 שברי ירך, ומבין אלו, 960 (2.5%) נותחו באופן חופף (הגיל הממוצע של החולים עמד על 66 שנים). עוד תועדו 52,869 ניתוחי THA, מהם 1,560 (3%) בוצעו באופן חופף (גיל ממוצע של 84 שנים).
לאחר התאמה, פרוצדורות חופפות לתיקון שברי ירך לוו בסיכון מוגבר לסיבוכים (יחס סיכון של 1.85), כמו גם פרוצדורות THA חופפות (יחס סיכון של 1.79). מבין ניתוחי ירך חופפים, עליה במשך החפיפה בניתוחים לוותה בסיכון מוגבר לסיבוכים (יחס סיכויים מתוקן של 1.07 לכל עליה של עשר דקות בזמני ניתוח חופפים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוחים חופפים היו יחסית נדירים, אך לוו בסיכון מוגבר לסיבוכים ניתוחיים. יתרה מזאת, עליה במשך החפיפה בניתוחים לוותה בסיכון מוגבר לסיבוכים.
JAMA Intern Med 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!