בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי סיכוי נמוך יותר משמעותית לקבלת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, בהשוואה לחולים עם פרפור פרוזדורים קבוע או ממושך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מבריטניה, שפורסמו בכתב העת Heart. המחקר התבסס על מדגם חולים שטופלו בין שנת 2000 עד 2015, תקופה במהלכה נכנסו לשימוש נוגדי-קרישה פומיים חדשים.

הגיל הממוצע של המשתתפים עם פרפור פרוזדורים התקפי היה צעיר ב-4.5 שנים, בהשוואה לזה של חולים עם צורות אחרות של פרפור פרוזדורים. באלו עם פרפור פרוזדורים התקפי תועדה שכיחות נמוכה יותר של נשים ושכיחות גבוהה יותר של לפחות התווית-נגד אחת לנוגדי-קרישה. מדדי CHADS2 היו נמוכים יותר בקבוצה זו.

בין שנת 2000 עד 2015, שיעור החולים שאובחנו עם פרפור פרוזדורים התקפי עלה מ-7.4% ל-14%. בקרב חולים שהתאימו לטיפול פומי בנוגדי-קרישה, שיעור החולים עם פרפור פרוזדורים התקפי שקיבלו את התרופות עלה משמעותית מ-18.8% ל-56.2%, בעוד ששיעור החולים עם צורות אחרות של פרפור פרוזדורים שקיבלו טיפול בנוגדי-קרישה עלה משמעותית מ-34.2% ל-68.4%. כתוצאה מכך, פער הטיפול ירד מ-15.4% ל-13.2%.

בשנת 2000, בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי הסיכוי לקבלת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים עמד על מחצית מהסיכוי של חולים עם צורות אחרות של פרפור פרוזדורים; בשנת 2015, הסיכוי עמד על 20% בלבד בניתוח שלקח בחשבון את הגיל, המין ומשתנים אחרים.

למרות שפערי הטיפול בין הקבוצות פחתו באחוזים, המספר האבסולוטי של חולים שאובחנו עם פרפור פרוזדורים התקפי עלה כמעט פי שלוש במהלך תקופת המחקר, עדות לכך שכעת ישנם הרבה יותר חולים לא-מטופלים עם פרפור פרוזדורים התקפי.

הפער של 15% בשנת 2000 מקביל לכ-6,000 מקרים של פרפור פרוזדורים התקפי ולכן המשמעות היא כי במידה וחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי היו מטופלים בשיעוריםם דומים לאלו של חולים עם צורות אחרות של פרפור פרוזדורים, אזי מדובר היה ב-6,000 חולים נוספים תחת הטיפול הנ”ל. בשנת 2015, מספר זה עלה לכ-20,000 חולים.

בתת-קבוצה שכללה קרוב ל-4.5 מיליון מטופלים ברשת Health Improvement Network, 179,343 נבדקים אובחנו עם הפרעת קצב, עם סך כולל של 848,852 רשומות מטופלים עם פרפור פרוזדורים לאורך 16 שנות המחקר.

החוקרים השלימו ניתוח חתך סדרתי של הנתונים שנקבע ל-1 במאי בכל שנה משנת 2000 עד 2015, כאשר אוכלוסיית המחקר כללה את כל החולים עם פרפור פרוזדורים בגילאי 35 שנים ומעלה. חשיפה הוגדרה כאבחנה של פרפור פרוזדורים התקפי או אחר (קבוע/ממושך).

הנתונים הנוכחיים אינם מספקים את הסיבה לפערי הטיפול וחשוב להבין את הסיבה לפערים הללו, בטרם ניתן יהיה לקבוע מסקנה בנושא.

Heart 2017

לידיעה במדסקייפ