משרד הבריאות ועמותת עתיד: צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים

משרד הבריאות מפרסם נייר עמדה חדש שבו הוא מכריז כי צריכת סויה היא בטוחה , זאת בניגוד לניירות עמדה קודמים. להלן הודעת המשרד:

​”צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים”, כך קובע נייר עמדה חדש של ‘עתיד’ – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל ומשרד הבריאות.  

ההמלצות החדשות מתבססות על תוצאות של קרוב ל-200 מחקרים מקיפים שבוצעו ב-12 השנים שחלפו מאז הפרסום הקודם ומציגות עמדה עדכנית לגבי בטיחות צריכת הסויה מצד אחד, ויתרונותיה הבריאותיים מצד שני. 

סקירת המחקרים החדשים מעלה כי צריכת סויה בטוחה, מומלצת ואף מפריכה חששות נפוצים בנושא:  



  • צריכת סויה לא גורמת להתפתחות מינית מוקדמת או להשפעה שלילית על מערכת הרביה הגברית. 

  • צריכת סויה לא מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד אלא להיפך, היא עשויה לסייע במניעת סרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות המחלה.
    עמדת אגודת הסרטן האמריקאית היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים כמו טופו, עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסוגים של סרטן השד, הערמונית והרחם ויתכן שגם בסוגי סרטן אחרים. 

  • שימוש בתמ”ל (תרכובת מזון לתינוקות) צמחי לתינוקות הנו בטוח ומספק את הצרכים התזונתיים החיוניים.  

שילוב סויה בתזונה מאוזנת:

בעשורים האחרונים גבר שילוב הסויה בתזונה בעולם המערבי, לרבות בישראל והיא מהווה מקור חלבון איכותי וידידותי לסביבה. 

פולי הסויה עתירי חלבון איכותי, סיבים תזונתיים, ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B.  

מנת סויה למבוגר מוגדרת כ-100 גרם טופו (כשליש חבילה) / חצי כוס אדממה / כוס משקה סויה. 

המלצות התזונה האמריקאיות והבריטיות כוללות מוצרי סויה הן בקבוצת החלבון והן בקבוצת החלב ולא מציינות מגבלה על צריכת סויה יומית. 

הסויה שייכת אמנם למשפחת הקטניות אבל חשוב לשלב קטניות נוספות בתזונה ולגוון בין הסוגים: עדשים, סוגי שעועית, חומוס ועוד. 

מומלץ לצרוך מזון במצבו הטבעי או לאחר עיבוד מינימלי ולכן מאכלי סויה מומלצים הם: טופו, אדממה, משקה סויה ללא סוכר מוסף, פולי סויה יבשים וטמפה. 

משקאות סויה מועשרים מקבילים בתכולת החלבון והסידן שבהם לחלב מן החי, בניגוד למשקאות צמחיים אחרים שאינם מהווים מקור לחלבון. תחליפי גבינה על בסיס סויה לעומת זאת, דלים בחלבון, עתירי שומן ועברו עיבוד אינטנסיבי ולכן פחות מומלצים. 

לניירות העמדה:

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן