הערכת חשיבות פעילות-יתר תת-קלינית של בלוטת התריס בנשים מבוגרות (Clin Endocrinol)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Endocrinology עולה כי פעילות-יתר תת-קלינית קלה של בלוטת התריס (ערכי TSH בטווח 0.1-0.4 mIU/L) אינה מלווה בתסמינים של תירוטוקסיקוזיס, הפרעה במטבוליזם העצם או שכיחות מוגברת של פרפור פרוזדורים בנשים בגילאי 65 שנים ומעלה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התסמינים של תירוטוקסיקוזיס, שחלוף עצם, צפיפות המינראלים של העצם ופרפור פרוזדורים סמוי בנשים בגילאי 65 שנים ומעלה עם פעילות-יתר תת-קלינית קלה של בלוטת התריס.

החוקרים עקבו אחר תסמיני תירוטוקסיקוזיס, רמות CTx (Carboxyterminal Telopeptide) ו-P1NP (Procollagen type I N-terminal Propeptide), צפיפות המינראלים של העצם, אק”ג במנוחה וניטור אק”ג במהלך 72 שעות. מדגם המחקר כלל 180 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה, כולל 90 נשים עם פעילות-יתר תת-קלינית של בלוטת התריס ו-90 ביקורות אאותירואידיות, תואמות בגיל ומדד מסת גוף.

מדדי Symptom Rating Scale לא היו שונים בין קבוצת החולות והביקורות. לא תועדו מדדים של 20 נקודות בקבוצת הנשים עם פעילות-יתר תת-קלינית של בלוטת התריס (מדד המעיד על תירוטוקסיקוזיס קליני). ב-80 נשים עם פעילות-יתר תת-קלינית (89%) תועד מדד של שבע נקודות ומטה, התואם לאאותירואידיזם. לא תועדו הבדלים בריכוזי CTx או P1NP בין שתי הקבוצות.

החוקרים גם לא זיהו קורלציה בין סמנים אלו ובין רמות TSH, Free T4 או Total T3. לסיום, לא תוארו הבדלים בצפיפות המינראלים של העצם בצוואר הירך או בעמוד שדרה מותני בין קבוצת החולות והביקורות.

בשלוש נשים עם פעילות-יתר תת-קלינית של בלוטת התריס (3.3%) ובשתי נשים אאותירואידיות (2.2%) הייתה עדות קודמת לפרפור פרוזדורים או עדות לפרפור פרוזדורים באק”ג במנוחה. ניטור אק”ג לאורך 72 שעות הדגים אירועי פרפור פרוזדורים סמויים ב-1 מבין 87 נשים עם פעילות יתר תת-קלינית של בלוטת התריס וב-1 מבין 88 נשים אאותירואידיות (1.1%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות-יתר תת-קלינית קלה ואנדוגנית אינה מלווה בתסמינים של תירוטוקסיקוזיס, שינוי במטבוליזם העצם או שכיחות מוגברת של פרפור פרוזדורים בנשים מבוגרות.

Clin Endocrinol. 2016;85(1):132-136

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן