בדיקת MRI אינה מנבאה היטב חזרה לפעילות ספורט לאחר פציעה בשרירי מיתר הירך (Br J Sports Med)

בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI או Magnetic Resonance Imaging) אינה מסייעת בניבוי הזמן עד לחזרה לפעילות ספורט לאחר פציעה בשרירי מיתר הירך, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine.

החוקרים אספו משתתפים ממחקרים אקראיים-מבוקרים ומסדרות מקרים פרוספקטיביות לערכת פציעות שרירי מיתר הירך, סך כולל של 100 ספורטאים עם כאב ירך אחורי חד השלימו במהלך חמישה ימים אנמנזה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקת MRI. החולים היו במעקב אחר הזמן הנדרש עד לחזרה לפעילויות ספורטיביות.

מבין 180 ספורטאים, 177 היו ספורטאים מקצוענים, 77.2% שחקני פוטבול. בדיקה גופנית הושלמה במהלך שלושת הימים הראשונה לאחר הפציעה ב-90% ובדיקת MRI הושלמה בתוך ארבעה ימים מהחבלה ב-94% מהמשתתפים. בדיקת MRI הייתה חיובית ב-78% מהנבדקים עם חבלה בראש הארוך של Biceps Femoris ב-79.4% מהחולים עם Semimembranous וב-17% מאלו עם פגיעה ב-Semitendinous.

הזמן הממוצע עד לחזרה לפעילות ספורט בקבוצת החולים עם בדיקת MRI חיובית עמד על 24 ימים, זאת בהשוואה ל-13 ימים באלו עם בדיקת MRI שלילית.

ארבעת המשתנים שנבחנו באנמנזה הרפואית ונקשרו עם ניבוי חזרה לפעילו ספורט כללו את מדד הכאב המקסימאלי, עצירה מכוונת בתוך חמש דקות, משך רגישות השריר הארבע-ראשי, וכאב בכיפוף ברך נגד תנגודת.

החוקרים מציינים כי קיימת שונות רבה בהיקף הזמן הנדרש עד לחזרה לפעילויות ספורט לאחר פציעה בשריר מיתרי הברך. יתרה מזאת, כאשר שילבו את תוצאות בדיקת ה-MRI עם אנמנזה ובדיקה גופנית, בדיקת MRI מסבירה רק 2.8% מהשונות.

החוקרים מדגישים כי יש למרות שבדיקות MRI אינן מסייעות בניבוי הזמן לחזרה עד לפעילות ספורט, בדיקת MRI עשוי לסייע בהדרכת הספורטאים אודות סוג הפציעה ואישור אבחנה קלינית דוגמת קרעים.

Br J Sports Med 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן