במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו בעבר לטיפול ביולוגי, הטיפול ב-Etanercept (אנברל), Infliximab (רמיקד) ו-Rituximab (מבטרה) לווה בסיכון גבוה יותר לאחר שנה לאשפוז עקב זיהום, בהשוואה לטיפול ב-Abatacept (אורנסיה).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון לאשפוז עקב זיהום על-רקע טיפול ביולוגי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית אינו-ידוע. כעת הם בחנו את הסיכון לאשפוז על-רקע זיהום בעקבות טיפולים ביולוגיים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים התבססו על נתוני מדיקייר לשנים 2006-2011 אודות כל החולים עם דלקת מפרקים שגרונית. במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי הם זיהו את כל מקרי הטיפול החדש ב-Etanercept, Adalimumab, Certolizumab, Golimumab, Inlfiiximab, Abatacept, Rituximab ו-Tocilizumab. כל החולים קיבלו טיפול ביולוגי קודם והיו מבוטחי מדיקייר לאורך המעקב. המעקב החל ממועד התחלת הטיפול הביולוגי החדש, לאחר טיפול ביולוגי קודם אחר, והסתיים בתאריך המוקדם מבין הבאים: אשפוז עקב זיהום, 12 חודשים, פער חשיפה מעל 30 ימים, תמותה, או אובדן כיסוי מדיקייר. ניתוח סטטיסיטי שימש להערכת יחס הסיכון לאשפוז על-רקע זיהום לאחר תקנון למדד סיכון לזיהום וערפלנים אחרים.
מבין קרוב ל-32,000 אירועי טיפול ביולוגי חדש בחולים שקיבלו טיפול ביולוגי אחר, 12% כללו טיפול ב-Etanercept, 15.2% טופלו ב-Adalimumab, 5.9% טופלו ב-Certolizumab, 4.4% טופלו ב-Golimumab, 12.4% טופלו ב-Infliximab, 28.9% טופלו ב-Abatacept, 14.8% טופלו ב-Rituximab ו-6.3% ב-Tocilizumab. במהלךהמעקב החוקרים זיהו 2,530 אשפוזים על-רקע זיהום; שיעורי ההיארעות נעו בין 13.1 (Abatacept) ל-18.7 (Rituximab) ל-100 שנות אדם.
לאחר תקנון, הטיפול ב-Etanercept (יחס סיכון של 1.24), Infliximab (יחס סיכון של 1.39) ו-Rituximab (יחס סיכון של 1.36) לווה ביחס סיכון גבוה משמעותית לאשפוז על-רקע זיהום, בהשוואה ל-Abatacept.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!