מנתונים חדשים עולה כי פגיעה במניסקוס בדמות Meniscal Extrusion (Ext) עשויה להשפיע על התגובה לטיפול התרופתי באוסטיאוארתריטיס של הברך. למשלב Glu/CS השפעה חיובית על נפח הסחוס כפי שנקבע לפי בדיקת MRI כמותית בחולים אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במסגרת החתירה לטיפול מותאם אישית יש לקחת בחשבון את ההשפעה של פגיעה במניסקוס על התגובה לטיפול. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לקבוע את ההשפעות של טיפול תרופתי קונבנציונאלי לאוסטיאוארתריטיס ושילובי Gluc/CS (Glucosamine & Chondroitin Sulfate) על השינויים המבניים בברך בנוכחות והעדר Ext, על בסיס נתונים ממדגם Osteoarthritis Initiative.
במסגרת המחקר חולקו חולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברכיים על-פי טיפול במשככי כאבים או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (עם או בלי טיפול) ו/או טיפול ב-Glu/CS (עם או בלי טיפול) במהלך 24 חודשים עוקבים ועל-פי נוכחות Ext (עם או בלי Ext). התוצאים העיקריים כללו שינויים מבניים בברכיים, כולל אובדן מרווח חלל מפרקי ואובדן נפח סחוס כפי שנקבע לפי בדיקת MRI כמותית.
מהתוצאות עולה כי הן בקבוצת החולים שטופלו במשככי כאבים או נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים והן באלו שלא קיבלו טיפול זה (300 חולים בכל קבוצה), באלו עם עדות ל-Ext תועדה מחלה מתקדמת יותר בתחילת הדרך (T0) ואובדן משמעותי יותר של מרווח החלל המפרקי ונפח סחוס במדור המדיאלי (p<=0.003 בניתוח חד-משתני, p<=0.049 בניתוח רב משתני) הן לאחר 12 והן לאחר 24 חודשים, בהשוואה לאלו ללא עדות ל-Ext.
מבין החולים שלא קיבלו טיפול תרופתי במשככי כאבים או נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים עם עדות ל-Ext, הטיפול ב-Glu/CS לווה באובדן נפח סחוס קטן משמעותית בפלטה המדיאלית לאחר 24 חודשים (p<=0.010 בניתוח חד-משתני ורב משתני). באלו שנטלו טיפול במשככי כאבים או נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים תועד נפח אובדן סחוס קטן יותר באופן כולל (p<=0.002) ואובדן קטן יותר בפלטה מדיאלית ולטארלית (p=0.034 ו-p=0.013, בהתאמה, ניתוח רב-משתני). לא תוארו הבדלים באובדן מרווח חלל מפרקי בין הקבוצות.
לסיכום, הממצאים תומכים בתועלת המבנית של טיפול ב-Glu/CS בתת-קבוצה של חולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך, כפי שנקבע לפי בדיקת MRI כמותית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!