מה בין משך השינה ובין הסיכון לאירועים מוחיים? (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Neurology עולה קשר בצורת J בין משך השינה ובין הסיכון העתידי לאירועים מוחיים, עם עדות ברורה לסיכון מוגבר לאירועים מוחיים עם שינה ארוכה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין משך השינה ובין היארעות אירועים מוחיים באוכלוסיה בריטית ולהשלים מטה-אנליזה עם נתונים אלו ועדויות אחרות בספרות הרפואית.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 9,692 משתתפים ללא היסטוריה של אירוע מוחי, שהיו בגילאי 42-81 שנים ולקחו לחק במחקר European Prospective Investigation into Cancer-Norfolk Cohort. המשתתפים דיווחו על משך השינה בשנים 1998-2000 ו-2002-2004 וכן תועדו כל המקרים של אירועים מוחיים עד 31 במרץ, 2009. לצורך מטה האנליזה, החוקרים השלימו חיפוש במאגרי Ovid Medline, EMBASE ו-Cochrane Library אחר מחקרים פרוספקטיביים שפורסמו עד מאי 2014.

מהתוצאות עולה כי לאחר 9.5 שנות מעקב תועדו 346 מקרים של אירועים מוחיים. מהנתונים עולה קשר בין משך שינה ארוך יותר ובין סיכון מוגבר לאירועים מוחיים (יחס סיכון של 1.46) לאחר תקנון לכלל המשתנים. הקשר נותר משמעותי בקרב אלו ללא מחלות רקע ואלו שדיווחו על שינה טובה. הקשר עם משך שינה קצר היה קטן יותר ולא מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.18).

החוקרים מדווחים על סיכון מוגבר לאירועים מוחיים באלו שדיווחו על שינה ארוכה לאורך תקופה ממושכת או עליה משמעותית במשך השינה עם הזמן, בהשוואה לאלו שדיווחו על שינה ממוצעת לאורך זמן. נתונים אלו דומים לאלו שעלו ממטה האנליזה המעודכנת, שהצביעה על יחס סיכון לאירוע מוחי של 1.15 עם שינה קצרה ו-1.45 עם שינה ארוכה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הפרוספקטיבי ומטה האנליזה זיהו כי שינה ממושכת הינה גורם סיכון חשוב לאירוע מוחי עתידי באוכלוסיה בריאה.

Neurology. Published online February 25, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן