מחקר חדש מה-Diabetes Care מצביע על כך שטיפול המצליח להשיג ערכי HbA1c לאורך זמן של מתחת ל-7.6% בחולי סוכרת סוג 1 קשור לירידה בסיכון להתפתחות רטינופתיה ומקרואלבומינוריה קבועה לאורך 20 שנות מעקב.
החוקרים מציינים ברקע כי HbA1c קשור באופן חזק להתפתחות סיבוכי סוכרת, אך עדיין קיימת מחלוקת איזו רמת HbA1c צריכה להוות יעד טיפולי בחולי סוכרת סוג 1. מטרת המחקר הזה הייתה להעריך את רמות ה-HbA1c ממועד האבחנה כפרדיקטור לסיבוכים מיקרווסקולרים חמורים , ולהגדיר בהתאם את יעד ה-HbA1c לטיפול.
המחקר היה תצפיתי , ארוך טווח שבו נעשה מעקב אחר 451 מטופלים שאובחנו עם סוכרת סוג 1 בין 1983-1987 לפני גיל 35, בשוודיה. רטינופתיה הוערכה ע”י פוטוגרפיה של פונדוס ונפרופתיה על בסיס רשומות רפואיות. ה-HbA1c נמדד ממועד האיבחון ולאורך תקופת מעקב של 20-24 שנים. בוצע חישוב של רמה ממוצעת משוקללת של ה-HbA1c . נתוני הסיבוכים נותחו על בסיס רמות ה-HbA1c .
החוקרים מדווחים כי ההיארעות של רטינופתיה פרוליפרטיבית ומקרואלבומינוריה קבועה עלתה באופן חד והופיע אף במועד מוקדם יותר ברמות ממוצעות גבוהות של HbA1c .
עוד עולה כי אף אחד מהמשתתפים במחקר שממוצע ה-HbA1c ארוך הטווח שלו היה נמוך מ-7.6% לא פיתח רטינופתיה או מקרואלבומינוריה קבועה. 51% מהמטופלים עם ממוצע ארוך טווח של HbA1c מעל 9.5% פיתחו רטינופתיה פרוליפרטיבית ו-23% מהם פיתחו מקרואלבומינוריה מתמדת.
החוקרים מסכמים כי רמות HbA1c לאורך זמן ממועד האבחנה קשורה באופן הדוק עם התפתחות סיבוכים מיקרווסקולרים בחולי סוכרת סוג 1 . טיפול המצליח להביא את רמות ה-HbA1c מתחת ל-7.6% הוביל למניעת רטינופתיה פרוליפרטיבית ואלבומינוריה מתמדת לאורך 20 שנה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!