במאמר שפורסם בכתב העת Drug Design, Development and Therapy מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש שנועד להעריך את ההשלכות הקליניות והכלכליות של טיפול משולב ב-Metformin עם Vildagliptin (גלבוס, נוברטיס) בקשישים עם סוכרת מסוג 2 . מהתוצאות עולה כי שילוב זה מלווה בשיעורים גבוהים יותר של היענות ואיזון מטבולי של החולים, לצד שיעורים נמוכים יותר של אירועי היפוגליקמיה והפחתת עלויות הטיפול הרפואי.

החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, שכלל חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, שטופלו ב-Metformin והחלו בטיפול פומי שני לסוכרת בין השנים 2008-2009. המחקר כלל שתי קבוצות חולים קבוצת מחקר שטופלה בשילוב Metformin עם Vildagliptin וקבוצת השוואה שטופלה בשילוב Metformin עם טיפול פומי אחר לסוכרת (סולפוניל-אוריאה או גליטזונים). התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התחלואה, היענות/הקפדה על טיפול, איזון מטבולי (ערכי HbA1c נמוכים מ-7%), סיבוכים (אירועי היפוגליקמיה, סיבוכים מאקרווסקולארים) וסך ההוצאות הרפואיות. החולים היו במעקב במשך שנתיים.

מדגם המחקר כלל 987 חולים (49.1% גברים), בגיל ממוצע של 74.2 שנים. 270 חולים טופלו בשילוב Metformin עם Vildagliptin ו-717 חולים (72.6%) נכללו בקבוצת ההשוואה.

בקבוצת החולים שטופלו ב-Vildagliptin תועדו שיעורי היענות גבוהים יותר (68.3% לעומת 62.5%, בהתאמה), עם שיעורים גבוהים יותר של הקפדה על הטיפול (61.5% לעומת 55.1%) ואיזון מטבולי (63.3% לעומת 57.6%). עם טיפול זה תועדו גם שיעורים נמוכים יותר של היפוגליקמיה (17.4% לעומת 42.8%), סיבוכים קרדיווסקולאריים (4.4% לעומת 8.6%) והוצאות רפואיות (2,544 יורו לעומת 2,699 יורו, p<0.05).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת מאזן עלות-תועלת של הטיפולים השונים ולאסוף נתונים מארגונים רפואיים אחרים. בסיכומו של דבר, הם מציינים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם המלצות ה-Institute for Quality and Efficiency in Health Care. הם מסכמים כי בחולים המטופלים ב-Vildagliptin בשילוב עם מטפורמין תועדו שיעורי היענות ואיזון מטבולי טובים יותר, לצד הפחתת שיעור אירועי היפוגליקמיה וסך ההוצאות הרפואיות, בהשוואה לחולים שטופלו ב-Metformin עם טיפול פומי אחר לאיזון סוכרת.

Drug Design, Development and Therapy 2014:8