במאמר שפורסם בכתב העת BMJ, מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול ב-Niacin, Fibrates או מעכבי CETP, שלוש תרופות יעילות מאוד להעלאת רמות HDL, לא הביאו להפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה, תמותה עקב מחלת לב כלילית, אוטם שריר הלב או אירועים מוחיים, בחולים המטופלים בסטטינים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות על התוצאות הקרדיווסקולאריות של התערבויות תרופתיות המעלות את רמות HDL. מדובר במטה-אנליזה להערכת התועלת התרפויטית של Niacin, Fibrates ומעכבי CETP (Choleteryl Ester Transfer Protein) על אירועים קרדיווסקולאריים.
במסגרת המחקר חולקו באקראי למעלה מ-117,000 משתתפים מ-39 מחקרים. כל ההתערבויות הביאו להעלאת רמות HDL, אך לא תוארה השפעה משמעותית על שיעורי התמותה מכל-סיבה עם טיפול ב-Niacin (p=0.59), Fibrates (p=0.66), או מעכבי CETP (p=0.19). שלוש התרופות הללו לא השפיעו משמעותית על שיעורי התמותה עקב מחלת לב כלילית או אירועים מוחיים.
במחקרים של חולים שלא קיבלו טיפול בסטטינים (לפני עידן הטיפול בסטטינים), הטיפול ב-Niacin לווה בהפחתה משמעותית של שיעורי אוטם לא-פטאלי של שריר הלב (יחס סיכויים של 0.69, P=0.0004). עם זאת, במחקרים בהם כבר ניתן טיפול בסטטינים, הוספת טיפול ב-Niacin לא השפיעה משמעותית על התוצאות. החוקרים זיהו הבדל משמעותי בין תתי-קבוצות אלו.
מגמה דומה על שיעורי אוטם לא-פטאלי של שריר הלב תוארה עם טיפול בפיבראטים: ללא טיפול בסטטינים (יחס סיכויים של 0.78, p<0.001) וכאשר חלק או כל החולים נטלו טיפול בסטטינים (יחס סיכויים של 0.83, p=0.07).
החוקרים כותבים כי בעידן הנוכחי , בו טיפול בסטטינים נפוץ מאוד בחולים עם דיסליפידמיה, מחקרים שונים להערכת שלוש התרופות האמורות לעיל אינם תומכים בטיפולים אלו.
BMJ
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!