האם יש טעם בשחרור קפסולה אחורי מעבר לשחרור קדמי בחולים עם כתף קפואה? (Am J Sports Med)

שחרור קפסולה אחורי בגישה ארתרוסקופית אינו מביא לתוצאות טובות יותר בהשוואה לניתוח שחרור קדמי-תחתון בחולים עם כתף קפואה, כך מדווחים חוקרים מצפון קוריאה במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Sports Medicine.

מהנתונים עולה כי שחרור קפסולה אחורי הינה פרוצדורה מיותרת במסגרת הטיפול הכירורגי בכתף קפואה. במילים אחרות, במידה ושוקלים טיפול ניתוחי למצבים אלו, ניתן להסתפק בשחרור קפסולה קדמי ותחתון.

החוקרים מסבירים כי לניתוח של הקפסולה תוצאות מבטיחות בטיפול בכתף קפואה (ובשמה המקצועי, Adhesive Capsulitis), ומספר מחקרים דיווחו על תוצאות מבטיחות לטיפול בו-זמני בקרע של השרירים המסובבים של הכתף ונוקשות של הכתף.

החוקרים ביקשו לקבוע את היקף שחרור הקפסולה הנדרש בניתוח ארתרוסקופי במצבים של כתף קפואה עם קרע של השרירים המסובבים של הכתף, במסגרת מחקר אקראי שכלל 97 חולים.

המעקב הממוצע היה מעט ארוך יותר ב-37 מקרים שעברו שחרור קפסולה קדמי ותחתון בלבד (19.5 חודשים), בהשוואה ל-38 חולים שעברו שחרור מורחב שכלל שחרור קפסולה אחורי (17.3 חודשים).

החוקרים מדווחים כי 12 חודשים לאחר הניתוח, בשתי הקבוצות תועד שיפור משמעותי במדדי התפקוד ובטווח התנועה, בהשוואה לתוצאות לפני הניתוח. עם זאת, לא תוארו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במדדי טווח תנועה, כאב או תפקוד, בכל נקודת זמן בה נבדקו החולים (3, 6 ו-12 חודשים ובעת המעקב האחרון).

שתי הפרוצדורות לא הובילו לסיבוכים ולא תוארו מקרים של הישנות נוקשות או צורך בניתוח חוזר.

החוקרים ציפו לעליה בטווח התנועה, בעיקר בסיבוב פנימי, עם שחרור קפסולה אחורי. במשך ששת החודשים האחרונים למעקב, הם לא זיהו כל תועלת במונחים של טווח תנועה ומדדי תפקוד עם הוספת שחרור קפסולה אחורי.

לסיכום, שחרור קפסולה בגישה ארתרוסקופית הינה גישה מהימנה להקלה על כאב ושיפור תפקוד קליני בחולים עם כתף קפואה. עם זאת, להוספת שחרור קפסולה אחורי אין ערך מוסף.

Am J Sports Med 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן