הוספת דה-קומפרסיה עצבית למערך הטיפול בחולים עם פולינוירופתיה תחושתית-מוטורית על-רקע סוכרת מפחיתה משמעותית את הישנות הכיבים, בהשוואה לרגל הלא-מנותחת של החולים, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה של נתונים שנאספו במסגרת מחקר רב-מרכזי.
החוקרים מסבירים כי כמעט בכל המקרים של קטיעה בחולים אלו ניתן היה לזהות כיב קודם ובמידה וניתן יהיה להשפיע על שינויים אלו בסיכון להישנות הכיב, או למנוע את הופעתו מלכתחילה, אזי ניתן היה להפחית משמעותית את שיעור קטיעות גפיים בחולים אלו. לדבריהם, כליאת עצבים נפוצה בחולי סוכרת והינה תופעה בעלת השלכות משמעותיות על התפתחות סיבוכי סוכרת, דוגמת התכייבות, זיהום, קטיעה ותמותה מוקדמת.
במחקר הרב-מרכזי הנוכחי נכללו 42 חולים עם פולינוירופתיה תחושתית-מוטורית על-רקע סוכרת, לאחר כשלון שיכוך כאבים באמצעים תרופתיים, עם דפקים נימושים ולפחות סימן חיובי אחד במבחן Tinel עם נוירוליזה חיצונית של הגפה התחתונה בשל כאבים. בכל המקרים תועד לפחות כיב רגל סוכרתית אחד בעברם, שהחלים. מדובר בקבוצה שנבחנו באופן רטרוספקטיבי כ-12 חודשים לפחות לאחר ניתוח דה-קומפרסיה עצבית ושוב לאחר שלוש שנים. הסיכון להישנות כיב סוכרתי באותה רגל במהלך אותה תקופת זמן נבחן באופן פרוספקטיבי ונבדק בהשוואה להופעת כיב חדש ברגל הנגדית, שלא נותחה.
מהתוצאות עולה כי ברגליים לאחר ההתערבות הניתוחית תועדו שני כיבים חוזרים (4.8%), כאשר תשעה חולים פיתחו כיבים ברגל הנגדית (21.4%), עם דרישה לשלוש קטיעות גפה. הסיכון לכיבים עמד על 1.6% לכל מטופל לכל שנה ברגליים לאחר דה-קומפרסיה עצבית ועל 7% ברגליים שלא נותחו (p=0.048).
הוספת דה-קומפרסיה עצבית לגפיים התחתונות לטיפול הסטנדרטי לאחר כיב הביא להפחתה משמעותית של שיעורי כיב סוכרתי חוזר בחולים עם נוירופתיה על-רקע סוכרת. מדובר בעדויות פרוספקטיביות, אובייקטיביות, לפיהן דה-קומפרסיה עצבית עשויה לספק הגנה מפני הישנות כיב סוכרתי, גם שנים לאחר החלמה ראשונית של הכיב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!