היסטוריה משפחתית של סוכרת מעלה את הסיכון להתפתחות מצב קדם-סוכרת, עם זאת, נראה כי ההשפעה משמעותית בעיקר באלו שאינם סובלים מהשמנת-יתר, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת Diabetologia.
מתוצאות אלו עולה כי ההשפעה של היסטוריה משפחתית של סוכרת על התפתחות קד-סוכרת הופכת מדידה רק כאשר אינה ממוסכת ע”י גורמי סיכון משמעותיים אחרים, דוגמת השמנת-יתר.
החוקרים מסבירים כי היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 2 הינה גורם סיכון ידוע היטב להתפתחות המחלה, עם עליה של כמעט פי שתיים בסיכון לסוכרת בצאצאים; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לקדם-סוכרת או הפרעה ברמות הסוכר בצום או הפרעה בסבילות לסוכרת.
במסגרת המחקר החוקרים מגרמניה בחנו את הנתונים אודות 8,106 משתתפים ללא סוכרת מארבעה מרכזי מחקר. בקרב המשתתפים, ב-5,482 הסבילות לסוכר הייתה תקינה וב-2,624 נקבעה אבחנה של הפרעה ברמות סוכר בצום או הפרעה בסבילות לסוכר.
בעוד שהיסטוריה משפחתית של סוכרת נקשרה בקשר משמעותי עם הסיכון לקדם-סוכרת, בהיקף של כ-40%, הסיכון צנח ל-26% לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל גיל, מין ומדד מסת גוף.
בהערכת סוגים שונים של מצבי קדם-סוכרת, החוקרים מצאו כי יחס הסיכויים הנמוך ביותר תועד בקרב אלו עם הפרעה מבודדת בסבילות לסוכר (יחס סיכויים של 1.25), בהשוואה להפרעה משולבת בערכי סוכר בצום (יחס סיכויים של 1.37), או שילוב של השניים (יחס סיכויים של 1.64).
מאחר והפרעה בסבילות לסוכר מעידה על שיעורי המרה גבוהים יותר לסוכרת, בהשוואה להפרעה ברמות הסוכר בצום, הקשר החלש יותר עם סיפור משפחתי של סוכרת הפתיע את החוקרים.
מאחר שהפרעה ברמות הסוכר בצום קשורה בעיקר עם עמידות כבדית לאינסולין, בעוד שהפרעה בסבילות לסוכר לעיתים קרובות קשורה עם עמידות של השריר לאינסולין, כמו גם הפרעה בהפרשת אינסולין, ניתן לשער כי היסטוריה משפחתית של סוכרת עשויה להיות קשורה בקשר הדוק יותר עם עמידות כבדית לאינסולין.
לאחר תקנון למדד מסת הגוף, הקשר בין היסטוריה משפחתית של סוכרת וקדם-סוכרת תואר רק במשתתפים ללא השמנת-יתר (מדד מסת גוף קטן מ-30 ק”ג למטר בריבוע).
מהממצאים עולה כי היסטוריה משפחתית של סוכרת עשויה לשחק תפקיד חשוב בהערכת הסיכון לסוכרת.
Diabetologia. Published online August 21, 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!