מחקר חדש בספרד ניסה לנתח את הקשר בין תדירות פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה (MVPA, undertaking moderate-to-vigorous physical activity) ומצב הבריאות כפי שדווח ונתפס על ידי בני הנוער עצמם. נמצא כי לפעילות גופנית מאומצת היתה השפעה מגנה בריאותית הן בנערים והן בנערות, אם כי קשר זה היה חזק יותר בנערים.
המשתתפים היו תלמידים בני 11-18 שהשתתפו בסקר ההתנהגות הבריאותית בילדים בגיל בית הספר שהתקיים בספרד בשנת 2006. למעלה מ-20,000 תלמידים מ-375 בתי ספר השתתפו במחקר. החוקרים בחנו את תדירות ה-MVPA אצל בני הנוער באמצעות שאלון שעסק בארבעה נושאים: הבריאות האישית לפי הערכת המשיב, תלונות הקשורות למצבו הבריאותי, שביעות רצונו מהחיים, והערכת איכות החיים הקשורה לבריאות. החוקרים ניתחו את הקשר בין תדירות הפעילות הגופנית ותשובותיהם של בני הנוער תוך התייחסות לערפלנים אפשריים ולמודל של קשר בין מינון-תגובה.
החוקרים מצאו כי ככל שתדירות הפעילות הגופנית שנבחנה עלתה, הקשר עם מצב בריאותי משביע רצון היה חזק יותר. הקבוצה שדיווחה על פעילות הגבוהה ביותר נמצאה קשורה באופן מובהק עם הערכת מצב בריאות עצמי גבוהה יותר ועם פחות תלונות על המצב הבריאותי.
החוקרים מסכמים כי לפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה היתה השפעה מגנה הן בנערים והן בנערות עבור ארבעת הנושאים הבריאותיים שנבחנו. בנערים, נראה כי התועלת הבריאותית שהופקה מפעילות גופנית היתה משמעותית גם כשהפעילות הגופנית היתה תדירה פחות וכי באופן כללי חוזק הקשר בין התועלת הבריאותית לבין הפעילות הגופנית היתה חזקה יותר בנערים מאשר בנערות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!