בחולים עם פרפור פרוזדורים, שיעור האירועים המוחיים והאירועים האיסכמיים הזמניים (TIA או Transient Ischemic Attack) נמוכים יותר אם איזון מקצב הלב, בהשוואה לאיזון קצב הלב, כך מדווחים חוקרים מקנדה וארצות הברית.
לדברי החוקרים, מחקרים קודמים לא כללו מספר גדול דיו של משתתפים בכדי לערוך את ההשוואה הנ”ל. לכן, הם ערכו מחקר תצפיתי מבוסס-אוכלוסייה, שכלל חולים מקוויבק בגילאי 65 שנים ומעלה, עם אבחנה של פרפור פרוזדורים. באמצעות נתונים מהשנים 1990-2007, הם בחנו את תוצאות הטיפול בחסמי ביתא, חסמי תעלות סידן ודיגוקסין.
המחקר כלל בסופו של דבר כ-16,000 חולים שרכשו טיפול תרופתי לאיזון מקצב הלב (עם או בלי טיפול לאיזון קצב הלב), וכ-40,000 חולים שרכשו טיפול תרופתי לאיזון קצב הלב.
במהלך מעקב ממוצע של 2.8 שנים, שיעורי ההיארעות הגולמיים של אירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים היה נמוך יותר משמעותית בחולים תחת טיפול לאיזון מקצב הלב, בהשוואה לאיזון קצב הלב (1.74 לעומת 2.49 ל-100 שנות-מטופל).
בדומה, כאשר החוקרים בחנו את הסיכון לאירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים לפי מדד CHADS2, הם מצאו כי שיעור נמוך משמעותית של חולים תחת טיפול לאיזון מקצב הלב אובחנו עם מדד של 2 ומעלה. דפוס זה היה בולט יותר בקבוצות החולים בסיכון בינוני וגבוה לאירועים מוחיים.
מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי טיפול לאיזון מקצב הלב לווה בסיכון מופחת לאירועים מוחיים / אירועים איסכמיים חולפים, בהשוואה לטיפול לאיזון קצב הלב (יחס סיכון מתוקן של 0.80).
לסיכום, לאור שיעורי ההיארעות של אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול לאיזון מקצב הלב היו נמוכים יותר, החוקרים קוראים לרופאים להעריך טוב יותר חולים המתאימים לטיפול בגישת איזון מקצב הלב ולחוקרים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!