ע”פ מחקר חדש מתוך ה-Metab Syndr Relat Disord טיפול באמצעות niacin/laropiprant (טרדאפטיב) בחולי סוכרת מסוג 2 משפר את הפרופיל הליפידי של חולים אלה והופך אותו לאתרוגני פחות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במטופלים עם סוכרת סוג 2 קיים לעיתים קרוובת פרופיל אתרוגני של ליפידים שכולל ריכוז מוגבר של LDL-C ו-intermediate-density lipoprotein (או IDL בקיצור) וריכוז נמוך של HDL-C . כמו כן הם מציינים כי ידוע שניאצין בשיחרור מושהה עם שילוב של niacin/laropiprant מפחית LDL-C וטריגליצירידים (TG) ומעלה HDL-C ומלווה עם הסמקה מופחתת מזו הנגרמת ע”י ניאצין רגיל.
החוקרים מדדו רמות בפלסמה של HDL, LDL , IDL ו-רמות מאוד נמוכות של LDL (בקיצור VLDL) וריכוז חלקיקי chylomicron והעריכו את גודלם בתקופת הבסיס ולאחר 12 שבועות, תוך שימוש ב-nuclear magnetic resonance (ובקיצור NMR) .
המידע נאסף באופן אקראי, רב מרכזי, כפול סמיות, ומבוקר פלצבו אצל 796 חולי סוכרת סוג 2 שטופלו או בטבליה אחת ליום של טרדאפטיב (המכילה ניאצין של 1 גר’ ו-20 מ”ג laropiprant ) או פלצבו. לאחר 4 שבועות הועלה המינון ל-2 טבליות ביום.
נמצא שטרדאפטיב הפחית באופן מובהק את ה-LDL-C ב-17.9% , ה-TG ב-23.1% , והעלה את ה-HDL-C ב-23.2%. בהשוואה לפלצבו, טרדאפטיב הפחית LDL, IDL , VLDL ו-ריכוז חלקיקי chylomicron (כאשר הירידה בחלקיקים הקטנים ביותר של חציון ה- LDL פחתה ב-16.6% , ושל החלקיקים הגדולים ביותר של ה-LDL פחתה ב-11% , וממוצע רמת ה-VLDL/chylomicron בפלסמה ירד ב-34.7% . כל המימצאים הללו היו מובהקים סטטיסטית. ).
בהשוואה לפלצבו, טרדאפטיב הביא להתפלגות גודל חלקיקי ה-HDL מקטנים יותר לגדולים יותר (הריכוז החציוני של חלקיקי ה-HDL הגדולים ביותר עלו ב-32.7% בעוד שהריכוז של החלקיקים הקטנים ביותר של ה-HDL פחתו ב-8.2% ).
החוקרים מסכמים כי בהשוואה לפלצבו, במטופלים עם סוכרת סוג 2 , הטיפול בטרדאפטיב גרם לשינוי בפרופיל הליפופרוטאינים לכיוון של פחות אתרוגניות עם הפחתה אתרוגנית של ריכוז חלקיקי LDL ו-IDL ובמקביל העלאת ריכוז חלקיקי ה-HDL בפלסמה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!