בדיקות על קול סקירה לכל התינוקות מורידות את שכיחות הניתוחים ל DDH/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אין קונסנזוס בספרות לגבי היעילות של תוכנית סקירה כוללת לגילוי מוקדם של DDH (Developmental dysplasia of the hip ) בתינוקות. אחת השיטות הסטטיסטיות לבדיקת יעילות תוכנית הסקירה מבוססת על השוואת השכיחות של ניתוח לתיקון DDH לעומת חשיפת האוכלוסייה לתוכנית הסקירה. על פי הערכה זו לבדיקת הסקירה בעזרת על קול אין יתרון משמעותי בהקטנת מספר הנתוחים לתיקון DDH .

המאמר הנוכחי מנסה לבדוק את יעילות תוכנית הסקירה על בסיס מחקרי case control . במחקרים אלו מבוצעת השוואה בין מטופלים שנזקקו לניתוחים לתיקון DDH לבין מי שלא נזקקו לניתוח על בסיס תוכנית סקירת על קול מפרקי ירך לכל הילודים. על פי השוואה זו מחושב מדד הורדת הסיכון המיוחס לתוכנית הסקירה.

מטרת המאמר הנוכחי היא להשוות בין ילדים שעברו בדיקת על קול לגילוי DDH ובין ילדים שלא עברו בדיקה זו על פי הסיכון היחסי לעבור ניתוח לתיקון DDH .

שיטות: החל משנת 1996 יש לכל הילודים בגרמניה גישה חופשית לבדיקת סקירה של DDH הכוללת בצוע על קול מפרקי ירך עד גיל 6 שבועות. ילודים בסיכון (היסטוריה משפחתית, מצג עכוז, ממצאים בבדיקה הפיזיקלית) עוברים את הבדיקה בשבוע הראשון לחייהם ושאר הילדים בגילאי 4-6 שבועות. 

בוצע חיפוש ברישום הפדיאטרי הגרמני  של כל הילדים (1996-2001) שעברו טיפול ניתוחי ב DDH כולל החזרה סגורה לאחר מתיחה, חיתוך אדוקטורים או ארטרוגרפיה וגבס או מחוך, או החזרה פתוחה עם או ללא אוסטיאוטמיות. לא נכללו מקרי DDH על רקע מחלות שונות או פריקות נרכשות. לכל הילדים האלו נשלחו שאלונים לגבי תוכנית הסקירה לגילוי DDH אותה עברו. כקבוצת ביקורת שימשו ילדים אשר למשפחותיהם התקשרו אקראית לבירור תוכנית חיסונים. הם נשאלו גם לגבי תוכנית הסקירה לגילוי DDH לה נחשפו הילדים. אחוז המשיבים לסקירה טלפונית זו עמד על 62%.

תוצאות: 446 ילדים נמצאו בקבוצה הראשונה. מתוכם ב 77% בוצעה בדיקת  על קול מפרקי ירך כבדיקת סקירה עד גיל שבועות. בקבוצת הביקורת מתוך 1173 ילדים 89% עברו בדיקת סקירה של מפרקי הירך בעזרת על קול. ההבדלים משמעותיים סטטיסטית.

דיון: במאמר זה נמצא, כי תוכנית סקירה כללית לגילוי מוקדם של DDH בעזרת על קול מפרקי ירך, הורידה את הסיכון הניתוחי ב 52%. הבדיקה לא מנעה לגמרי ניתוחים. המחברים מספקים מספר הסברים. 1, פענוח לקוי של בדיקת העל קול (פורש תקין  כשלמעשה לקוי). 2. התפתחות דיספלזיה לאחר בדיקת העל קול 3. בגרמניה הטיפול בDDH ניתן ע”י יותר מ 3000 אורטופדים שלא כולם מיומנים בטיפול. לפיכך יתכן שהתינוקות הלוקים בDDH לא קבלו טיפול שמרני הולם ולכן נזקקו לטיפול כירורגי. כמו כן מוערך שכ 7% ממקרי DDH שאובחנו בזמן (6 שבועות ראשונים לחיים) וטופלו כיאות, נזקקים לטיפול כירורגי.

לסיכום: המחברים מסיקים כי לבדיקת על קול מפרקי ירך כסקירה לכל הילודים חשיבות בהקטנת מספר הפרוצדורות הכירורגיות לתיקון DDH .  

  Von Kries R. Ihme N. Altenhofen L. Niethard FU. Krauspe R. Ruckinger S. General ultrasound screening reduces the rate of first operative procedures for developmental dysplasia of the hip: a case control study. J Pediatr 2012;160 271-5

הערות העורך: במספר מדינות במרכז אירופה בדיקת על קול של מפרקי הירך בילודים נהוגה עבור כל התינוקות. בארה”ב הבדיקה מומלצת לתינוקות להם סיכון מוגבר ללקות ב DDH . חוקרים רבים עסקו בשאלה האם אחת השיטות עדיפה במניעת סיבוכי DDH והאם עלות הבדיקה והסיכונים בטיפול הנגזרים מאבחון מוקדם (AVN ) מוצדקים מול התועלת הצפויה. במרבית המחקרים מארה”ב (ואלי בכולם) לא הוכחה סטטיסטית עדיפות לסקירת כלל אוכלוסיית התינוקות בעזרת בדיקות על קול לעומת סקירה ע”י בדיקה פיזיקלית בלבד. המאמר הנוכחי מוכיח שוב את פלאי הסטטיסטיקה, שיטה אחת מצביעה על מסקנה אחת שיטה שנייה על מסקנה הפוכה. מה נכון? 

הנכון כמובן לערוך מחקר אקראי כפול סמיות עם מעקב למספר שנים. ספק אם מחקר כזה ייערך. מספר הילדים הנדרשים לתוצאה בעלת משמעות סטטיסטית גדול יחסית, יידרשו משאבים למימון מחקר מסוג זה וככל הנראה אין מי שירים את הכפפה.

מה ניתן בכל זאת להסיק:

  • את בדיקת העל קול חייב לבצע רופא המיומן הן בביצוע הבדיקה והן ברזי הטיפול
  • יש מדינות בלתי זניחות, למרות שאינן ארה”ב, בהן מבוצעת בדיקת על קול לכלל הילודים.   
  • תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|22/10/2024

    מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

    אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|15/10/2024

    נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

    טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|29/08/2024

    מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

    צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

    צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|13/08/2024

    צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

    טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

    טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|04/08/2024

    מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
    טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן