מגני קרסוליים מגנים מפני פציעות כדורסל (מתוך הכנס השנתי של American Orthopaedic Society for Sports Medicine)

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי של American Orthopaedic Society for Sports Medicine עולה כי השימוש במגני קרסוליים (Lace-Up Ankle Brace) מסייע בהפחתת שיעור פציעות קרסוליים בקרב שחקני כדורסל בבתי ספר תיכוניים, ללא תלות בפציעות קודמות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פציעות של הקרסול הן הפציעות הנפוצות ביותר במשחקי כדורסל, ומהווים 34=60% מכלל הפציעות. בארצות הברית, עלויות הטיפול בנקעי קרסול בספורטאים בבתי ספר תיכוניים נעו בשנת 2007 סביב 2 מיליארד דולרים.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר פציעות ספורט באתלטים בבתי ספר תיכוניים בעונת 2009/10. המשתתפים חולקו לאחת משתי קבוצות: 740 ענדו מגני קרסוליים מסוג Mcdavid Ultralight Lace-Up ו-720 לא ענדו מגן קרסול במהלך העונה (קבוצת ביקורת).

בקבוצת הביקורת, תועדו 78 פציעות קרסוליים, כולל נקעים ושברים, במהלך העונה; בקבוצת ההתערבות תועדו 27 פציעות קרסול בלבד.

בקבוצת הביקורת תועדו 15 פציעות ברכיים חדות, כולל קרע של הרצועה הצולבת הקדמית, נקעים של הרצועה הקולטארלית המדיאלית , קרעי מניסקוס, יישור-יתר ואי-יציבות פטאלרית; בקבוצת ההתערבות, תועדו 13 פציעות ברכיים חדות. בביקורות תוארו 18 פציעות אחרות של גפיים תחתונות, כולל מתיחות שרירים ונקעים אחרים, דלקת של הגיד ושברי מאמץ, זאת לעומת 35 פציעות אחרות של גפיים תחתונות בקבוצת ההתערבות (הבדל שאינו מובהק סטטיסטית).

החוקרים כותבים כי אמנם שיעור הפציעות האחרות בגפיים תחתונות היה כמעט כפול בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לביקורות, במרבית המקרים היה מדובר במתיחות שריר קלות ו/או דלקת של הגיד.

הפציעות של הקרסול כללו שבר אחד בכל קבוצה; 91% מהפציעות האחרות היו נקעים לטארליים, 6% נקעים מדיאליים ו-2% נקעים סינדסמוטיים. הפציעות החדות של הברכיים כללו 5 מקרים של קרע רצועה צולבת קדמית בכל קבוצה.

החוקרים סבורים מגני קרסוליים עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לפציעות הודות להשפעה נוירו-מוסקולארית, ולא בהכרח בשל תמיכה מכאנית.

מתוך הכנס השנתי של American Orthopaedic Society for Sports Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן