מאת ד”ר אולה קראסיק
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP או American Academy of Pediatrics ) פרסמה עדכון שנתי של ההנחיות לחיסון ילדים ובני נוער. החידושים העיקריים כוללים הנחיות לחיסון נגד הפטיטיס B בילדים אשר לא קיבלו את המנה המומלצת בלידה, וכן המלצות חדשות לשימוש בחיסון 13-valent נגד פנאומוקוק (PCV13 ), אשר החליף את החיסון 7-valent (או PCV7 ).
לאור התפרצויות של שעלת, ההנחיות החדשות ממליצות על חיסון ילדים בני 7-10 אשר לא קיבלו חיסון נגד שעלת עם tetanus toxoid, reduced diphtheria toxoid, and acellular pertussis vaccine (Tdap) . ההנחיות ממליצות על מנת בוסטר של החיסון נגד מנינגוקוק. החיסון נגד שפעת תלוי בחיסון נגד H1N1 בשנת 2009. בנוסף, נוספה המלצה למתן חיסון נגד HPV לבנים בני 9-18 להורדת הסיכון ליבלות בגניטליה.
להלן השינויים הספציפיים בהנחיות של שנת 2011 לעומת שנה שעברה:
* בילדים שלא קיבלו את המנה המומלצת של חיסון נגד hepatitis B , יש לתת את סדרת החיסונים כך שהמנה האחרונה תנתן לא לפני גיל 24 שבועות.
* לילדים שקיבלו חיסון PCV7 נגד פנאומוקוק יש לתת חיסון המשך PCV13 : כל הילדים בגילאי 14-59 חודשים אשר קיבלו סדרת חיסוני PCV7 צריכים לקבל מנה בודדת של PCV13 ; כל הילדים בגילאי 60-71 חודשים עם מחלת רקע, אשר קיבלו סדרת חיסוני PCV7 צריכים לקבל מנה בודדת של PCV13 . מנת ה-PCV13 צריכה להנתן לפחות 8 שבועות לאחר המנה הקודמת של PCV7 .
* ילדים בני 6-18 שנים עם asplenia אנטומית או תפקודית, זיהום HIV או מצב חסר חיסוני אחר, שתל קוכלארי, או זליגת נוזל CSF יכולים לקבל מנה בודדת של PCV13 . ילדים בני לפחות שנתיים עם מחלות רקע מסויימות צריכים לקבל חיסון PPSV (או pneumococcal polysaccharide vaccine ) לפחות 8 שבועות לאחר המנה האחרונה של PCV . ילדים עם asplenia אנטומית או תפקודית, וכן ילדים עם חסר חיסוני מכל סוג צריכים לקבל חיסון מחודש עם PPSV פעם אחת לאחר 5 שנים.
* ההנחיות למתן מנה אחת או שתי מנות של חיסון נגד שפעת תלויות בקבלת החיסון המונוולנטי נגד H1N1 על ידי הילד ב-2009. ילדים בני 6 חודשים עד 8 שנים אשר מקבלים את חיסון נגד שפעת לראשונה בחייהם, או אשר קיבלו את החיסון הראשון בעונת השפעת הקודמת, וקיבלו מנה 1 בלבד, צריכים לקבל 2 מנות בהפרש של לפחות 4 שבועות. יש לתת שתי מנות של החיסון העונתי של 2010-2011 נגד שפעת לילדים בני 6 חודשים עד 8 שנים אשר לא קיבלו ב-2009 חיסון נגד H1N1 .
* יש לחסן מתבגרים באופן רוטיני עם החיסון המרובע נגד מנינגוקוק (MCV4 ), עדיף בגילאים 11-12 שנים. ההנחיות החדשות ממליצות על מנת בוסטר בגיל 16 שנים. מתבגרים אשר קיבלו את המנה הראשונה בגיל בין 13-15 שנים, צריכים לקבל את מנת הבוסטר בין גלאים 16-18. באנשים בני שנתיים עד גיל 54 שנים אשר נמצאים בסיכון גבוה למחלה מנינגוקוקלית יש לתת סדרה ראשונית של 2 מנות בהפרש של חודשיים.
* יש לתת מנת Tdap בודדת לילדים בני 7-10 שנים אשר לא מחוסנים באופן מלא נגד שעלת, כולל אלה אשר לא חוסנו מעולם או אלה עם סטטוס חיסוני לא ידוע. אם יש צורך בהמשך חיסונים נגד טטנוס ודיפתריה, יש להמשיך לחסן ילדים בני 7-10 לפי לו”ז החיסונים המאוחרים. אם מתבגרים בגילאי 13-18 שנים לא קיבלו חיסון Tdap , עליהם לקבל מנה אחת ובהמשך בוסטר של טטנוס ודיפתריה (Td ) כל 10 שנים. בילדים בני 7-18 שנים אין יותר פרק זמן מוגדר בין המנות של Td ו-Tdap .
* יש לשקול לתת מנה אחת של חיסון נגד Haemophilus Influenzae type B בילדים בני 5 ומעלה עם Sickle Cell Disease , לאוקמיה, הדבקה ב-HIV , או ילדים לאחר כריתת טחול.
* על מנת למנוע נגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם בבנות, ההנחיות החדשות ממליצות על חיסון מרובע נגד וירוס הפפילומה (HPV4 ) וכן חיסון ביוולנטי (HPV2 ). בנוסף, על מנת למנוע יבלות גניטליות בבנות ובבנים בני 9-18, מומלץ לתת חיסון HPV4 , אפשר בסדרה של 3 חיסונים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!