מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Journal of the American College of Surgeons עולה כי עיכוב שחל במהלך האשפוז במועד ניתוח אלקטיבי קשור בעלייה משמעותית בשיעור הסיבוכים הזיהומיים, התמותה ועלויות האשפוז.

החוקרים מסבירים כי התפתחות סיבוכים זיהומיים לאחר פעולות ניתוחיות אלקטיביות המתבצעות בנפח גבוה מהווים עול קליני משמעותי עבור האוכלוסייה בארצות הברית. לפיכך, ביקשו במחקרם זה לבחון את הקשר בין דחייתן של פעולות ניתוחיות אלקטיביות במהלך האשפוז ובין ההשפעה על סיבוכים זיהומיים לאחר ניתוחי מעקפים (Coronary artery bypass graft, CABG), כריתת מעי וכריתת ריאה.

תוך חיפוש במאגר ה-Nationwide Inpatient Sample בין השנים 2003 ו-2007, איתרו החוקרים חולים אשר פיתחו סיבוכים זיהומיים בתר-ניתוחיים, לרבות דלקת ריאות, זיהומים בדרכי השתן, אלח דם בתר-ניתוחי וזיהומים באתר הניתוח.

החוקרים מציינים כי החולים שנכללו במחקר עברו סך של 87,318 ניתוחי CABG, 46,728 כריתות מעי ו-28,960 כריתות ריאה. דחיות במועד הניתוחים האלקטיביים היו קשורות לדבריהם בעליות משמעותיות בשיעורי הזיהומים הכוללים. כך למשל, עבור CABG נמצא כי שיעור הזיהומים הכולל עמד על 5.73% כאשר לא חל עיכוב בביצוע הניתוח ממועד קבלת החולה לאשפוז (0 ימים), וזאת לעומת 6.68% עבור אלו בהם חל עיכוב של יום אחד, 9.33% עבור אלו עם עיכוב של 2-5 ימים ו-18.24% עבור אלו עם עיכוב של 6-10 ימים. עבור כריתות מעי, עמד שיעור זה על 8.43%, 11.86%, 15.79% ו-21.62%, בהתאמה, ועבור כריתות ריאה עמד שיעור הזיהומים הכולל על 10.17%, 14.53%, 15.53% ו-20.56%, בהתאמה (p<0.0001 עבור כל אחד מאלו).

החוקרים מוסיפים כי עבור כל הפעולות הניתוחיות שנבדקו, הנטייה לשיעור גבוה של זיהומים בעקבות דחיית מועד הניתוח הייתה מובהקת עבור דלקות ריאה ואלח דם (p<0.0001), בעוד שעבור זיהומים בדרכי השתן ובאתרי הניתוח נצפו עליות משמעותיות בשיעור הזיהומים רק בעקבות עיכוב בניתוחי CABG וכריתות מעי.

בין הגורמים אשר היו קשורים בעיכוב במועד הניתוח מציינים חוקרים גיל של 80 שנים ומעלה, מין נקבה, גזע שחור או מוצא היספאני ומצבי תחלואה נלווים דוגמת אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית ואי ספיקת כליות.

לדברי החוקרים, תוצאים שליליים נוספים שנמצאו כקשורים בעיכוב מועד הניתוח כללו תמותה בתר-ניתוחית באשפוז ועלויות גבוהות יותר של שירותי הבריאות. העלייה בעלות הממוצעת שנמצאה קשורה לעיכוב הניתוח האלקטיבי הייתה מ-25,164 דולרים ל-42,055 דולרים עבור ניתוחי מעקפים (p<0.0001), מ-13,660 דולרים ל-25,307 דולרים עבור כריתות מעי (p<0.0001), ומ-18,519 דולרים ל-25,054 דולרים עבור כריתות ריאה (p<0.0001).

גורמים רבים עשויים לתרום להתפתחותם של סיבוכים בתר-ניתוחיים, מסבירים החוקרים, לרבות גיל ומצבי תחלואה נלווים. עם זאת, לטענתם המחקר הנוכחי מאשר את קיומה של קורלציה ישרה בין עיכוב מועד ביצוע הפעולות הניתוחיות ובין תוצאים שליליים בחולה. לאור השכיחות ההולכת וגוברת של מודל ה-Pay-for-performance, הם מציעים, יהיה זה חיוני עבור בתי החולים לשקול תוכניות המיועדות למניעת עיכובים במועדי ביצוע הניתוחים האלקטיביים ובעקבותיה צמצום שיעורי הזיהומים.

בין מגבלות המחקר הנוכחי, מזכירים החוקרים את השימוש בנתונים אדמיניסטרטיביים, את אפשרות קיומה של הטית הכללה ואת היעדר הכללתם של חולים בבתי חולים צבאיים או במרכזים רפואיים של המחלקה ליוצאי צבא. בנוסף, הם מציינים כי לא נעשתה התייחסות לזיהומים אשר היו קיימים בעת קבלת החולה לבית החולים.

J Am Coll Surg. 2010;211:784-790

לידיעה במדסקייפ