מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-7 באוקטובר ב-Diabetes Care, עולה כי טיפול המשלב 3 תרופות בעלות מנגנון פעולה שונה, שכלל Insulin aspart, Metformin ו-Rosiglitazon הוביל לאיזון גליקמי טוב יותר בחולי סוכרת סוג 2.
מטרת המחקר הייתה להשוות בין טיפול ב-Insulin aspart (לעומת NPH insulin) בשילוב עם Metformin ו- Rosiglitazone לעומת פלסבו. החוקרים שיערו כי טיפול המכוון לתיקון משולב של ההפרעות המרכזיות בחולי סוכרת סוג 2 עשוי לשפר בצורה הטובה ביותר את האיזון הגליקמי.
זהו מחקר רב-מרכזי, אקראי-מבוקר שנמשך שנתיים וכלל 371 משתתפים עם סוכרת סוג 2, שקיבלו טיפול פומי בתרופה אחת לפחות להורדת רמות הסוכר. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לאחת מ-8 קבוצות טיפול אפשריות, שכללו מתן Insulin Aspart עם הארוחה לעומת NPH insulin פעם ביום לפני השנה, Metformin פעמיים ביום לעומת פלסבו, ו-Rosiglitazone פעמיים ביום לעומת פלסבו, או שילובים שונים של התרופות. יעד המחקר העיקרי היה השינוי בערכי המוגלובין A1C.
מתוצאות המחקר עולה כי בקרב משתתפים שטופלו באינסולין בלבד (עם פלסבו), נמצא קשר בין טיפול ב-Insulin aspart ובין ירידה רבה יותר בערכי ההמוגלובין A1C ובערכי הסוכר בדם, לעומת NPH insulin. החוקרים מדווחים כי הירידה הרבה ביותר בערכי ההמוגלובין A1C נצפתה במשתתפים שקיבלו טיפול משולש, אך בקבוצות אלו לא נצפו הבדלים בין משתתפים שקיבלו Insulin aspart או NPH insulin.
כשני שליש מהמשתתפים שקיבלו טיפול משולב השיגו ערכי המוגלובין A1C של 7% ומטה, לעומת עד 56% מהמשתתפים שקיבלו טיפול בודד באחת התרופות.
החוקרים מציינים כי אירועי היפוגליקמיה במהלך היום נצפו בשכיחות רבה יותר במשתתפים שטופלו ב-Insulin aspart, בעוד שאירועי היפוגליקמיה ליליים היו שכיחים יותר תחת טיפול ב-NPH insulin. היפוגליקמיה חמורה נצפתה ב-11 משתתפים בקבוצת ה-Insulin aspart וב-8 משתתפים בקבוצת ה-NPH insulin. הם מוסיפים כי עלייה במשקל הייתה שכיחה יותר תחת טיפול ב-Insulin aspart (לעומת NPH insulin) או Rosiglitazone, ובמשתתפים שטופלו ב-Metformin נצפתה ירידה במשקל.
החוקרים מדגישים כי במחקר לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור תופעות הלוואי החמורות בין קבוצות הטיפול באינסולין, או קבוצות הטיפול הפומי.
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי טיפול ב-NPH insulin בלבד אינו הטיפול האידיאלי להשגת איזון גליקמי בחולי סוכרת סוג 2, בעוד שטיפול ב-Insulin aspart נקשר לתוצאות טובות יותר גם בהיעדר טיפול באינסולין בזאלי.
כמו כן, הוספה של טיפול פומי ב-Metformin ו/או Rosiglitazone שיפרה את האיזון המטבולי והובילה לצמצום מינון האינסולין הדרוש, בשל שיפור בפעולת האינסולין ברקמות הפריפריות ובכבד. לפיכך, להשגת איזון גליקמי טוב חשוב לשפר גם את הרגישות לאינסולין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!