במחקר חדש שפורסם במהדורת ספטמבר של Journal of Bone and Joint Surgery זוהו גורמי סיכון לתרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוח החלפת ירך (THR, Total Hip Replacement).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אעפ”י ששיעור אירועי תרומבואמבוליזם ורידי ירדו משמעותית בעקבות טיפול תרופתי, הבנת גורמי סיכון עשויה להוביל לירידה נוספת בסבירות להתפתחות הסיבוך המסוכן.
כל ניתוח מלווה לעיתים קרובות בסיכון לתרומבואמבוליזם, הדבר אמור בעיקר לניתוחים אורתופדיים המערבים את הגפיים התחתונות, דוגמת ניתוחי ירך או ברך. בשל סיכון זה, חולים המיועדים לניתוחי ירך מטופלים לרוב בתרופות שנועדו למנוע אירועים אלו. חרף זאת, המחקר הנוכחי מצא כי כ-1% מהחולים שנטלו את הטיפול התרופתי פיתחו פקקת ורידים עמוקים (DVT ) או תסחיף ריאתי (PE) בתוך 90 ימים מהניתוח. סיכון של 1% עשוי להיראות נמוך, אך בעל חשיבות קלינית.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים את המקרים מלמעלה מ-67,000 חולים מדנמרק שעברו ניתוח THR במהלך למעלה מעשר שנים. הם מצאו כי ההיארעות הכוללת של תרומבואמבוליזם ורידי לא השתנתה במהלך עשור זה. בנוסף, החוקרים זיהו מספר גורמים המעלים את הסיכון לפקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי, כולל:
- אשפוז קודם עקב פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי
- אשפוז קודם עקב מחלות קרדיווסקולאריות או צרברווסקולארית
- נוכחות מחלות או הפרעות אחרות בטרם ניתוח להחלפת ירך, כולל דמנציה, מחלת ריאות כרונית, מחלת רקמת חיבור ומחלת כיב.
החוקרים הופתעו לגלות כי גיל החולה או מינו אינם מהווים גורמי סיכון, לכן, גם חולים צעירים מצויים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי. הפתעה נוספת נבעה מכך שחולים שאושפזו קודם לכן לצורך טיפולים כנגד סרטן, לא היו בסיכון מוגבר.
בנוסף, בקרב חולים עם Rheumatoid Arthritis תועד סיכון מופחת לפקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי, בהשוואה לאלו עם אוסטיאוארתריטיס. על-פי מחקרים קודמים, החוקרים ציפו למגמה הפוכה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!