ממחקר חדש עולה כי בהערכת איכות החיים של חולי Osteoarthritis, רופאים מתבססים בעיקר על פקטורים גופניים, דוגמאת כאב וחומרת המחלה בהדמיה, ומתעלמים לרוב מפקטורים סוציואקונומיים ופסיכוסוציאלים, שעשויים להשפיע באופן דרמטי על איכות החיים.
הממצאים מבוססים על מחקר שנערך בקרב רופאי משפחה שטיפלו ב-220 חולי Osteoarthritis של הברך או הירך. הרופאים נתבקשו להעריך את איכות החיים של החולים על סמך ההיסטוריה, בדיקה פיזיקאלית ותצלומי רנטגן באמצעות Visual Analog Scale.
תוצאות הערכת איכות החיים של הרופאים עמדה בקורולציה חזקה עם מדד הממצאים הפיזיקאלים והתסמינים ועם מדד הכאב. מניתוח רב משתני של התוצאות עלה כי מדד התסמינים והדירוג הרדיולוגי לא היו הפקטורים היחידים לניבוי הערכת איכות החיים ע”י הרופאים (P=0.0004).
מהתוצאות עולה כי רופאים צריכים לשקול פקטורים פסיכולוגיים וסוציאליים בטיפול בחולים הסובלים מ-Osteoarthritis. הם צריכים להיות מודעים לכך שפקטורים אלו תורמים משמעותית לאיכות החיים של החולים ועשויים להוות אתר מטרה חשוב להתערבות לא-כירורגית ולא-פרמקולוגית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!