אבחנה מוקדמת של ספונדילוליזיס בחוליות המותניות בילדים והפסקת פעילות ספורטיבית מביאים לתוצאות טיפול טובות

ממחקר חדש עולה שבילדים הסובלים מ- acute lumbar spondylolysis אבחון מוקדם של הפציעה (תוך 25 יום) והפסקת פעילות ספורטיבית למשך 3 חודשים לפחות מביאים לתוצאות קליניות מצוינות. החוקרים הוסיפו שפציעה חד צדדית עדיפה על פגיעה דו צדדית.

לדברי החוקרים, כנראה שישנם אנשים עם סיכוי יותר גבוה לסבול מהבעיה אשר מתרחשת לאחר פעילות ספורט המערבת פלקציה ואקסטנציה של עמוד השדרה המותני.

במחקר השתתפו 132 ילדים שסבלו מ- lumbar spondylolysis שאובחן בעזרת צילום רנטגן ו/או סינטיגרפיה של העצמות. 86 מהחולים הפסיקו כל פעילות למשך 3 חודשים. קבוצה אחרת ובה 98 חולים לבשו מתקן קיבוע למשך 3 חודשים ו-69 חולים עברו טיפול פיזיותרפי שכלל חיזוק של שרירי הבטן, מתיחה של שרירי ה- hamstring והנעה של האגן.

במעקב שנמשך בממוצע 4.2 שנים מצאו החוקרים ש-48 מהחולים השיגו תוצאות מצוינות וחזרו לשחק ללא כאבים כלל. 76 חולים חזרו לשחק אך סבלו לעיתים מכאב ו-6 אמנם חזרו לשחק אך סבלו מכאב לעיתים קרובות וחלה ירידה בתפקוד שלהם.

מניתוח התוצאות עולה שהפקטור החשוב ביותר להשגת תוצאות טובות היה שינוי הפעילות, לחולים אשר הפסיקו כל פעילות ספורטיבית בזמן הטיפול היה סיכוי גבוה פי 16.4 להגיע לתוצאות מצוינות בהשוואה לכאלו שלא הפסיקו את הפעילות.

גורם חשוב נוסף היה פגיעה חד צדדית אשר בעקבותיה הושגו תוצאות מצוינות ב-15.9% יותר מאשר בעקבות פגיעה דו צדדית.

גם לאבחון מוקדם היתה חשיבות מרכזית כאשר בקרב החולים שהשיגו תוצאות מצוינות משך הזמן מהפציעה ועד לאבחון היה 25 ימים בממוצע לעומת 191 ימים עד לאבחנה בקרב שאר החולים.

גיל, מין, גובה הפגיעה, סוג הספורט, קיבוע, טיפול פיזיותרפי וחוסר איחוי של העצם לא נמצאו כבעלי השפעה על התוצאות.

“ילד אשר אובחן תוך 25 יום והופסקה פעילותו הספורטיבית השיג תוצאות טובות” סיכמו החוקרים והוסיפו שכנראה טיפולים אחרים לרבות קיבוע ופיזיותרפיה לא משנים את הפרוגנוזה. 

AOSSM 2004 Annual Meeting. Presented June 27, 2004

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן