Brach, JS VanSwearingen, JM Newman, AB Kriska, AM

Physical Therapy 2002;82:320-328

כלי מדידה לתפקוד קשישים (מבוגרים מעל גיל 65) המבוססים על דיווח עצמי אינם תמיד מצליחים לחשוף ירידה המוגדרת “טרום קליני”. עליה בזמן הדרוש לבצע מטלה, התאמה של המטלה או ירידה בתדירות ביצוע המטלה לא תמיד נתפסים בעיני הקשיש כקושי בביצוע וירידה בתפקוד. ישנה חשיבות לאיתור אותם אנשים בעלי לקויים “טרום-קליניים” על מנת לתכנן התערבות מתאימה ולנסות למנוע ירידה נוספת בתפקוד. אין די עדות מחקרית לחוסר התאמה בין כלי מדידה של דווח עצמי למדידות של ביצוע בפועל.

מטרות המחקר

להשוות בין דווח עצמי של התפקוד הפיזי של נשים מבוגרות עצמאיות, למדידות ביצוע בפועל.

לתאר את מאפייני הנשים העצמאיות שהדיווח העצמי והביצוע היו ברמה דומה, ונשים שהדיווח והביצוע בפועל היו שונים.

אוכלוסיית המחקר

170 נשים עצמאיות שגילן הממוצע 74.3 שנים, גובהן הממוצע 159.5 ס”מ, ומשקלן 69.3 ק”ג.

כלי מדידה

1. בדיקות המבוססות על ביצוע:

מהירות ההליכה

Physical Performance Test (PPT), מדידה של 7 פעולות ADL.

מדידה של רמת הפעילות הגופנית באמצעות pedometer מד צעדים שהנבדקות לבשו על גופן במשך 7 ימים

2. בדיקה המבוססת על דיווח עצמי

Functional Status Questionnaire (FSQ) נבחרו הסולמות הבאים:

ADL בסיסי, IADL, פעילות חברתית

3. ראיון מובנה לקביעת מצבן הבריאותי של הנבדקות

תוצאות

יותר מ 60% מהנשים קבלו תוצאה מרבית במדדי תפקוד על פי דווח עצמי, לעומת 7% מהנשים אשר קבלו תוצאה מרבית במדד ה PPT,        ו 30% מהנשים שקבלו תוצאה מרבית במהירות ההליכה.

אצל יותר ממחצית הנשים (99=N) הייתה התאמה בין הדיווח שלהן לגבי קיום או אי קיום קושי בהליכה ורמת הביצוע בפועל. 69 נשים לא דיווחו על קושי בהליכה אבל בפועל קיים קושי בהליכה על פי בדיקות הביצוע. 2 נשים דיווחו על קיום קושי כאשר תוצאות בדיקת הביצוע לא הראה קושי.

לנשים אשר הדיווח העצמי תאם את הביצוע 99=N BMI נמוך יותר מהנשים שתוצאות שני סוגי הבדיקות לא תאמו האחד את השני.

בהשוואה לנשים אשר המדדים השונים נמצאו בהתאמה, הנשים אשר לא דיווחו על קושי בהליכה אבל נמצא קושי בביצוע בפועל היו מבוגרות יותר (75.3 שנים לעומת 73.5 שנים), היו בעלות BMI גבוה יותר (28.5 לעומת 26.1) והיה סיכוי גדול יותר שיזדקקו למכשיר עזר בעת ההליכה.

רמת הפעילות הגופנית, לפי מדידה במד צעדים נמצאה קשורה לתפיסה של האישה (מדד של דיווח עצמי) וליכולת (מדד של ביצוע בפועל). הנשים אשר תפיסתן הייתה שקיים קושי בהליכה היו פחות פעילות גופנית מאשר הנשים שלא דיווחו על קושי. נשים שתוצאות מדדי הביצוע הצביעו על קושי אבל לא דיווחו על קושי בהליכה היו פעילות יותר מאשר נשים שלא נמצא קושי בביצוע אבל תפסו שקיים קושי.

סיכום

בבדיקה של קשישות עצמאיות נמצא שקיימים ליקויים בביצוע לפי בדיקת PPT ומהירות ההליכה אשר לא מדווחים במדד עצמי של תפקוד FSQ. איתור מוקדם של ליקויים קלים בתפקוד באמצעות מדדי ביצוע יאפשרו התערבות מוקדמת שתקטין מוגבלות פיזית.