Raweewan Lekskulchai
Joan Cole

פגים נמצאים בקבוצת סיכון לליקויים התפתחותיים. ככל שתקופת ההתפתחות התוך רחמית קצרה, הפגות כגורם סיכון הופך משמעותי יותר. נראה שקיים קשר בין תקופת הגדילה התוך רחמי לאיכות הפעילות המוטורית לאחר הלידה כאשר משתנים כגון משך האשפוז אחרי הלידה וליקויים נוירולוגים כתוצאה מסיבוכים רפואיים או חוסר יכולת של הילוד להתנועע בגלל מכשור רפואי, מגבירים את הקשר. יש לשער שתכניות התערבות התפתחותיות תורמות לשיפור מהלך ההתפתחות של הפג.

מטרת המחקר
לבדוק את ההתפתחות המוטורית של תינוקות תאילנדים שנולדו פגים אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת מחקר ולקבוצת בקורת. קבוצת המחקר השתתפה בתכנית גרייה של ההתפתחות המוטורית.

אוכלוסית המחקר
99 תינוקות שנולדו לאחר פחות מ 37 שבועות הריון, ללא אנומליות מלידה או מחלות גנטיות.
לא נכללו תינוקות שסבלו מ hydrocephalus, periventricular haemorrhage grade 3 and above, ventricular dilatation or retinopathy of prematurity
כלי המחקר
*Test of Infant Motor Performance -TIMP בדיקה המעריכה התפתחות מוטורית של פגים החל מגיל 32 שבועות לאחר הפריה עד גיל 4 חודשים לאחר הלידה.

התינוקות שהתאימו לקריטריונים חולקו ל 3 קבוצות לאחר שכולם עברו הערכה באמצעות ה- TIMP:
קבוצת השוואה (N=27) תינוקות שקבלו תוצאה של 67 או יותר בבדיקת ה TIMP. תינוקות אלו אינם נחשבים לפגים בסיכון.
חלוקה אקראית לקבוצת מחקר (N=38) ולקבוצת בקורת (N=34). כל התינוקות בשתי קבוצות אלו קבלו תוצאה של 66 או פחות בבדיקת ה TIMP ונחשבים לפגים לסיכון להתפתחותם המוטורית.

מהלך המחקר
כל הנבדקים עברו הערכה של התפתחותם המוטורית באמצעות ה TIMP בגיל 40 שבועות לאחר הלידה. על פי התוצאות הנבדקים חולקו לאחת משלשת הקבוצות לפי החלוקה שהוזכרה לעיל. כל הנבדקים עברו הערכות חוזרות באמצעות ה TIMP בגיל חודש, חודשיים, שלשה וארבעה חודשים גיל מתוקן. המעריכים היו עיוורים לקבוצה אליה הנבדק השתייך.
הנבדקים של קבוצת המחקר השתתפו בתכנית התערבות שכללה מפגשים עם פזיותרפיסט, בגיל 40 שבועות לאחר הלידה ובגיל חודש, חודשיים ושלשה חודשים מתוקן.
במפגשים, הפזיותרפיסט הדריך את המטפל העיקרי של הנבדק בפעילויות שמטרתן לקדם את התפתחותו המוטורית של התינוק על פי מטרות אחידות לכל התינוקות. בכל מפגש הפזיותרפיסט בדק האם המטפל העיקרי מבצע נכון את הפעילויות ורק אז המשיך בפעילויות חדשות.

תוצאות
התוצאות בבדיקות ה TIMP (ממוצע וסטיית התקן)

נמצא הבדל בעל משמעות בתוצאות בדיקות ה TIMP בגילים השונים ובין הקבוצות השונות. השפעת האינטרקציה בין גיל, קבוצה ותוצאה בבדיקת ה TIMP נמצאה כבעלת משמעות סטטיסטית.
על פי מבחן שפה נמצא שבגיל 40 שבועות לאחר הפריה תוצאות בדיקת ה TIMP של קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת היו משמעותית נמוכות יותר מאשר התוצאות של קבוצת ההשוואה (0.001>P). בגיל ארבעה חודשים, גיל מתוקן נמצא שתוצאות ה TIMP של קבוצת המחקר היו גבוהות באופן משמעותי מאלו של קבוצת הביקורת (0.001>P) ולא נמצא הבדל בעל משמעות בין תוצאות קבוצת המחקר לאלו של קבוצת ההשוואה (0.167=P).
תוצאות אלו מצביעות על כך שהתינוקות אשר השתתפות בתכנית ההתערבות שפרו את היכולות המוטוריות במשך תקופת המחקר באופן משמעותי בהשוואה לתינוקות בקבוצת הביקורת. בגיל ארבעה חודשים גיל מתוקן לא נמצא הבדל בעל משמעות ביכולת המוטורית של אותם פגים אשר השתתפו בתכנית ההתערבות בהשוואה לקבוצת הפגים שאינם נחשבים לפגים בסיכון (קבוצת ההשוואה).

סיכום ומסקנות
נמצא שתכנית מעקב התפתחותי על ידי פזיותרפיסטים מקדמת יכולות מוטוריות טובות אצל פגים אשר נולדו בתאילנד והוגדרו בעלי סיכון להתפתחותם בשלבים מוקדמים של חייהם.

הערת העורכת
החלוקה לקבוצת השוואה בנוסף על קבוצות המחקר והביקורת חשוב מאד מבחינה מתודולוגית. התוצאות מצביעות על אפשרות של הדרכה למטפלים כאמצעי יעיל לקדם התפתחות מוטורית בקרב באוכלוסייה זו ללא צורך בטיפול קבוע של איש מקצוע. כמובן חשוב מאד להמשיך את המחקר לתקופות ארוכות יותר לראות האם נשמרות התוצאות שהושגו.