מלנומות כורואידליות קטנות מטופלות לרוב בטיפולים המשמרים את העין. למרות שגם גידולים קטנים יכולים לשלוח גרורות בשלב מוקדם, אנוקלאציה כבר איננה חלופה טיפולית מקובלת. לפי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה על ידי הקבוצה האירופאית של אונקולוגים של העין, הגודל הקריטי הינו קוטר בסיס מרבי של 3 מ”מ, והמלנומות ששולחות גרורות כאשר הן קטנות בגודלן, לא ניתנות להבדלה ממלנומות אחרות בגודל כזה. המטרה העיקרית בעת טיפול במלנומה כורואידלית קטנה באופן שמרני הינה למנוע חזרה מקומית אשר מלווה בסיכון גבוה יותר לשלוח גרורות. מטרה חשובה משנית הינה לשמר עד כמה שאפשר ראייה שימושית על ידי הקטנת תופעות לוואי כמו מקולופתיה מקרינה ונאורופתיה אופטית.
דרך אחת להפחתת תופעות הלוואי הקשורות להקרנה היא להקטין את גודל האפליקציה הרדיואקטיבית. הכוונה היא להחליף את הטיפול עם פלק רוטניום בקוטר של 15 מ”מ, אשר נמצא בשימוש רחב,  ולהקרין מלנומות כורואידליות קטנות בנפח ההקרנה קטן יותר עם פלק בקוטר 10 מ”מ.  במחקר פרלימינרי לא השוואתי של 45 חולים עם מלנומה כורואידלית בקוטר קטן מ- 10 מ”מ, עם פלק בקוטר 10 מ”מ הושגה השתלטות תוך 5 שנים ב- 91 אחוזים, כאשר ב- 83 אחוזים נמנעה ראיה לקויה וב- 97 אחזים נמנע עיוורון.

המחקר הנוכחי היה השוואתי ובדק אם לפלק בקוטב 10 מ”מ יש יתרון על פלק בקוטר 15 מ”מ בטיפול במלנומות קטנות. בוצעה השוואה של מידת ההשתלטות המקומית על הגידול, התוצאות של חדות הראייה, ותופעות הלוואי בין 76 חולים שטופלו בפלק רוטניום בקוטר של 10 מ”מ ו- 88 חולים שטופלו בפלק בקוטר של 15 מ”מ.

החוקרים היו ממחלקות העיניים והאונקולוגיה של בית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת הלסינקי, פינלנד. המחקר היה רטרוספקטיבי מ- 1998 ועד 2014. האבחנה התבססה על גידול או על מאפיינים של סיכון גבוה. המנה האפיקלית הייתה 100 עד 120 גריי שכוונה להעביר עד 250 גריי לסקלרה. הגדלה של 0.3 מ”מ בעובי ו- 0.5 מ”מ לקוטר הגדול ביותר היוו מדדים לחזרה מקומית. זמן המעקב המדיאני אחרי החולים שנשארו בחיים היה 8.4 שנים. התוצא העיקרי היה שעור החזרה, ראייה ירודה, עיוורון, מקולופתיה מקרינה ונאורופתיה אופטית.
המלנומות שטופלו עם פלק בקוטר 10 מ”מ היו קטנות יותר עם עובי מדיאני של 1.9 לעומת 2.6 מ”מ, וקוטר מירבי של 7.1 לעומת 8.6 מ”מ בהשוואה למלנומות שטופלו בפלק בקוטר של 15 מ”מ, והיו גם קרובים יותר לפובאולה (במרחק מדיאני של 2.0 מ”מ לעומת 2.8 מ”מ). שני סוגי הפלקים אפשרו גבולות ביטחון מהפובאה של 43 אחוז לעומת 40 בפלק הגדול, וללא שולי ביטחון ב- 17 לעומת 33 אחוזים בפלק הגדול. הפלקים לא כיסו את כל הגידול כשנמצא קרוב לדיסקה ב- 32 אחוזים עם הפלק הקטן וב- 18 אחוזים עם הפלק הגדול. לא היה הבדל משמעותי בין הפלקים בשעור החזרה תוך 10 שנים: 13 אחוזים עם הפלק הקטן ו- 15 אחוזים עם הפלק הגדול. כעבור 5 שנים שעור הראייה הלקויה היה 14 אחוזים עם הפלק הקטן לעומת 24 אחוזים עם הפלק הגדול, ושעור העיוורון היה 3 אחוזים עם הפלק הקטן בהשוואה ל- 6 אחוזים עם הפלק הגדול. המרחק מהפובאה היה קשור לשעורי ראייה ירודה ועיוורון גבוהים יותר בחולים שטופלו בפלקים בשני הגדלים וגם שעור המקולופתיה מהקרנה היה דומה (19 ו- 18 אחוזים). שעור הנוירופתיה האופטית היה מעט יותר גבוה בחולים שטופלו עם הפלק הגדול (2 לעומת 9 אחוזים).
מסקנת החוקרים הייתה שפלק רוטניום בקוטר של 10 מ”מ תורם לשימור טוב יותר של הראייה, במיוחד במלנומות קטנות הממוקמות ליד הפובאה, מבלי להגדיל את שעור החזרה המקומית, ולכן עדיף לטפל בהם ולא בפלק בקוטר של 15 מ”מ במקרים כאלה.

Jouhi S, Heikkonen J, Reijonen V, Raivio V, Täll M, Kivelä TT
Brachytherapy of Choroidal Melanomas Less Than 10 mm in Largest Basal Diameter
Comparison of 10-mm and 15-mm Ruthenium Plaques
Ophthalmology 2021;128:140-151