מאת מערכת e-Med

שילוב של טיפול בסטטינים ואימון גופני יכול להעלות את תוחלת החיים של מטופלים עם דיסליפידמיה באופן משמעותי. אימון ושמירה על כושר גופני תשפר באופן משמעותי את ההשרדות, ויכולה אף להחליף את הטיפול בסטטינים במידה והמטופל לא יכול ליטול את התרופה. החוקרים מדגישים את החשיבות של הפעילות הגופנית, ודוחקים ברופאים “לרשום” למטופלים אימון גופני כחלק מהטיפול.

החוקרים עקבו במשך כ-10 שנים אחר קבוצה של יוצאי צבא שסבלו מדיסלפידמיה. מן המעקב נראה כי גם לטיפול בסטטינים וגם לכושר גופני משופר היו יעילים בהורדת התמותה, בלי קשר למאפיינים קליניים אחרים. שילוב של טיפול בסטטינים עם העלאת היכולת הגופנית הורידה את הסיכון לתמותה באופן משמעותי יותר מאשר כל גורם בנפרד.

צוות החוקרים עקב אחר כ-10,000 יוצאי צבא בארה”ב עם דיסליפידמיה שגילם הממוצע היה כ-58 שנה. הנבדקים עברו מבדקי כושר בין השנים 1986-2011. הנבדקים חולקו לקבוצות לפי התוצאות במבדק הכושר, וכן לפי השמירה על כושר גופני והטיפול בסטטינים. תוצאת המבחן הסופית היתה תמותה מכל סיבה שעברה תקנון לגיל, BMI, קבוצה אתנית, מין והיסטוריה של מחלות לב, תרופות שניתנו למחלה וכן גורמי סיכון קרדיווסקולריים. נתוני התמותה נאספו עד לסוף 2011.

במשך עשר שנות המעקב, 2318 מהמשתתפים נפטרו. הסיכון לתמותה בקרב נוטלי הסטטינים היה 18.5% אל מול סיכון של 27.7% בנבדקים שלא נטלו סטטינים. במטופלים שהיו תחת משטר של סטטינים, הסיכון לתמותה עלה ככל שהכושר הגופני היה ירוד. בנבדקים שהיו בכושר גופני גבוה ונטלו סטטינים, יחס הסיכון היה 0.30 בהשוואה לאלו שלא היו בכושר. 

יחס הסיכון בנבדקים שלא נטלו ססטינים ולא היו בכושר גופני היה 1.35, לעומת יחס סיכון של 0.53 באלו שלא נטלו סטטינים אך היו בכושר גופני טוב לעומת נוטלי הסטטינים שלא היו בכושר. כלומר, גם בקבוצה שלא נטלה סטטינים אך היתה בכושר גופני טוב הסיכון היה נמוך יותר לתמותה לעומת הקבוצה שנטלה סטטינים אך לא שמרה על כושר ופעילות גופנית.

החוקרים טוענים שלמרות ההשפעה הרבה שיש  לפעילות גופנית על הבריאות, רב הרופאים לא ממליצים על פעילות גופנית כחלק ממשטר הטיפול, למרות הקלות היחסית של שמירה על רוטינה של פעילות וכן שאימון גופני עשוי לעלות למטופל ולמערכת הבריאות פחות כסף וקשור לפחות תופעות לוואי. אנשים בגיל המעבר ומבוגרים  יותר יכולים לשמור בקלות יחסית על כושר גופני מתאים באמצעות פעילות גופנית בעומס בינוני, כמו גינון, הליכה ושיעורים בחדר הכושר. החוקרים ממליצים לרופאים לעודד כושר גופני כחלק מהטיפול הקליני.

לידיעה במדסקייפ