ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של British Journal of Ophthalmology, עולה כי בניגוד לחשד, נראה כי הפסקת נשימה בשינה לא מובילה להתפתחות גלאוקומה.
בעוד שמספר גורמי סיכון הקשורים להתפתחות של נוירופתיה אופטית גלאוקומטוטית זוהו, האטיולוגיה של מצב זה אינה ידועה. בעבר הוצע שהפסקת נשימה בשינה היא גורם סיכון אפשרי להתפתחות גלאוקומה פתוחת זווית וגלאוקומה עם לחץ תקין.
במחקר השתתפו 667 נבדקים עם אבחנה של גלאוקומה בין השנים 1997-2001 במרכז רפואי בבירמינגהם. הנבדקים הותאמו ל-10 נבדקי ביקורת ללא גלאוקומה פר מקרה בקבוצת הגלאוקומה. החוקרים אספו מידע דמוגרפי, קליני ורפואי.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, לחולים, שפיתחו גלאוקומה היה סיכון גדול יותר להיות בעלי אבחנה של הפסקת נשימה בשינה, אך המשמעותיות של זה הייתה גבולית (odds ratio 2.20, p = 0.06).
לאחר תקנון לערפלנים פוטנציאלים כגון : סוכרת, הפרעות במטבוליזם השומנים, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, מחלה צרברווסקולרית, מחלת עורקים ומיגרנות, לא נמצא הבדל משמעותי בין הפסקת נשימה בשינה ובין התפתחות גלאוקומה (odds ratio = 1.80, p = 0.18).
החוקרים סיכמו כי המחקר שלהם לא מספק עדות לקשר חזק בין הפסקת נשימה בשינה וגלאוקומה בהשוואה לגורמי סיכון ידועים אחרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!