ע”פ הדיווחים בגל”צ היום, רה”מ אולמרט פנה לפרופ’ שני, יו”ר ועדת סך הבריאות, וביקש אותו לכנס שוב את חברי הועדה כדי לבחון אפשרות בדיקה מחודשת של סדרי העדיפות. פנייתו של אולמרט היא על רקע שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס המוחים על אי הכללתן של אוסטין וארביטוקס בסל הבריאות 2006.

אתמול כזכור פורסם שהמליונר סמי עופר תרם 3 מיל ‘ ש”ח לטובת טיפול חודשי בחולים בתרופות אלה, אך החולים החליטו שלא להפסיק שביתתם בעקבות לכך אלא להמתין לפתרון מלא ומוסדר.

בראיון ליעל דן אמר ד”ר בלשר, יו”ר הר”י וחבר בועדת הסל כי עוד לפני הארביטוקס והאוסטין יש רשימה של תרופות בתקציב של 150 מיל’ ש”ח שנכללו בהמלצה הראשונית של הרחבת הסל של הועדה (שכזכור עמדה על כ-460 מיל’ ש”ח אשר ממנה אושרה הרחבה של כ-310 מיל’ ש”ח בלבד).

לכן, אמר בלשר בראיון, שללא  תקציב נוסף שיאפשר גם את הכללת הרשימה של ה-150 מיל’ ש”ח ובנוסף סכום של עוד כמה עשרות מיליוני ש”ח לטובת התרופות לסרטן המעי הגס, אין טעם למעשה להתכנסות הועדה. לדברי בלשר השערוריה האמיתית היא שקיימי עודפי תקציב של מיליארדים ה”שוכבים” במרתפי האוצר אך לא מנוצלים למטרה כל כך חשובה.

הערת המערכת:  שוב צפות על פני השטח כמה בעיות יסודיות. אחת – איך נקבעים באמת סדרי עדיפות של הועדה ? התיאוריה אומרת שצריך לחשב את העלות הנדרשת להוספת שנת חיים אחת מתוקנת איכות, ושניתן להיעזר במדד זה לצורך קביעת התיעדוף. כלומר, תרופה שעלות הארכת חיי החולה (באיכות חיים תקינה) בשנה אחת עולה 10,000 ש”ח היא “כדאית” יותר מתרופה שעלות הוספת שנת חיים מתוקנת איכות חייים עולה 500,000 ש”ח, ולכן צריכה להיות במיקום טוב יותר ברשימה. האם כך אכן מדרגת ועדת הסל ? אנחנו לא יודעים כי הועדה לא מפרסמת את המדדים החשובים הללו שבהחלט היו יכולים לתת לכולנו מסגרת ותמונה אובייקטיבית.

דבר נוסף הוא השקיפות: אנחנו במקרה מכירים טוב את המקרה של ארביטוקס. התקצוב שהוכן בהגשה לסל הבריאות היה של 36 מיל’ ש”ח עבור כ-350 חולי סרטן מעי גס גרורתי, כקו טיפול שלישי. נכון להיום, עדיין לא ברור לכל מי שהיה מעורב בתהליך ההגשה על איזה סכום “הוגשה” התרופה לועדה. יש גירסאות שמדברות על מספרים של סביב 100 מיל’ ש”ח ולמרות בקשות ובירורים שגורמים שונים ניסו לעשות בקשר לכך, תשובה עדיין אין. בקיצור, השקיפות שכולם מדברים עליה עדיין לא נראית כמו שצריך…