קרטיטיס מיקרוביאלית מאופיינת בפגם באפיתל הקרנית עם דלקת סטרומלית מתחתיו שנגרמת ממיקרואורגניזמים מתרבים. ההופעה הינה חריפה (acute) ומלווה לרוב בכאב ומצוקה ניכרים. לטיפול בקרטיטיס מיקרוביאלית מוקצים משאבים ניכרים בתחום רפואת העיניים הדחופה והיא מצריכה טיפול אגרסיבי כדי לעצור את המחלה ולהגביל את מידת הצלקת שמתפתחת בקרנית בעקבות זיהום כזה וגורמת לאיבוד ראיה.
גורמי הסיכון לקרטיטיס מיקרוביאלית שזוהו במחקרים שונים כוללים טראומה לקרנית, הרכבת עדשות מגע, ניתוח עיניים בעבר, תפרים בקרנית, שימוש טופיקלי בקורטיקוסטרואידים, מחלת שטח פני העין (ocular surface disease), פגם בעמדת העפעפיים, סוכרת, עישון והיסטוריה של קרטיטיס הרפטית.
במחקר הנוכחי נבדקו מחדש גורמי הסיכון לקרטיטיס מיקרוביאלית באוכלוסיית מבוגרים צעירים עכשווית. אוכלוסיות בגיל מתקדם נבדקו במחקרים אחרים. בזקנים הגורמים לקרטיטיס מיקרוביאלית שונים מאלה שבצעירים כיון שמצבים של פגמים בעמדת העפעפיים ומחלת שטח פני העין שכיחים יותר ואילו טראומה והרכבת עדשות מגע נדירים יותר בזקנים בהשוואה למבוגרים צעירים.
המחקר בוצע באוסטרליה במרכז רפואי גדול בויקטוריה ה- The Royal Victorian Eye and Ear Hospital שהינו מרכז אמבולטורי ואלקטיבי המטפל במחצית האוכלוסייה הכללית במדינה ולכן יכול לשמש כמקור מצוין למחקר מבוסס-אוכלוסייה.
החוקרים שייכים לבתי הספר לאופטומטריה ומדעי הראיה ולבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה של New South Wales, Sydney, ה- Vision Cooperative Research Centre, Sydney, ה- Centre for Eye Research Australia, University of Melbourne והיחידה לקרנית ב- Royal Victorian Eye and Ear שבמלבורן.
מטרת החוקרים הייתה לזהות את גורמי הסיכון לקרטיטיס מיקרוביאלית, ולהשוות את המאפיינים הקליניים, עלויות הטיפול והתוצאות מבחינת הראייה לגורמי הסיכון השונים. המחקר היה רטרוספקטיבי והתבסס על בדיקה של הרישומים הרפואיים.
במחקר השתתפו 291 חולים בקרטיטיס מיקרוביאלית בגילאים בין 15 ל- 64 אשר טופלו במרכז הרפואי Royal Victorian Eye and Ear Hospital בין מאי 2001 לאפריל 2003.
נמצא שחבלה לעין והרכבת עדשות מגע היו גורמי הסיכון השכיחים ביותר. חבלה זוהתה כגורם סיכון ב- 106 המהווים 36.4% מתוך 291 החולים והרכבת עדשות מגע הייתה הגורם ב- 98 המהווים 33.7% מתוך 291 החולים. ל- 20 חולים המהווים 6.9% הייתה מחלת עיניים הרפטית, ל- 18 המהווים 6.1% היו מספר גורמי סיכון, ל- 17 המהווים 5.8% הייתה מחלת שטח פני העין, ל- 4 המהווים 1.4% היו בעיות סיסטמיות, גורמים אחרים היו ל- 1.7% ואצל 7.9% הסיבה לא הייתה ידועה.
בין המקרים עם הטראומה היו 90.6% גברים בהשוואה ל- 44% עד 57% גברים בשאר הקבוצות. הבדל זה היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.
מרכיבי עדשות המגע היו צעירים יותר מאשר בעלי גורמי הסיכון האחרים. הגיל הממוצע של החולים עם קרטיטיס מיקרוביאלית כתוצאה מהרכבת עדשות מגע היה 30 שנה בהשוואה לגיל ממוצע בין 40 ל- 47 שנים בשאר הקבוצות. גם הבדל זה היה משמעותי מבחינה סטטיסטית.
חיידקים גרם חיוביים בודדו בשכיחות גבוהה יותר (18.7%) ובאופן משמעותי מבחינה סטטיסטית בקרב מרכיבי עדשות מגע לעומת אלה שהקרטיטיס התפתחה לאחר חבלה (6.5%).
19.6% מהמקרים אושפזו ל- 5 ימים בממוצע ומספר הביקורים הממוצע במרפאת המרכז הרפואי היה 4.
האשפוזים והביקורים במרפאה היו דומים בקבוצות גורמי הסיכון השונים אך היו שונים בהתאם למיקרואוגניזם שגרם לקרטיטיס.
הגורם למחלה עם הטיפול היקר ביותר היה אקנטמבה, ואחריה בסדר יורד קרטיטיס פטרייתית, קרטיטיס הרפטית ולבסוף קרטיטיס בקטריאלית או קרטיטיס עם תרבית שלילית.
לאחר טיפול, ב- 21.7% הייתה ירידה של יותר משתי שורות בלוח סנלן וב- 1.6% הירידה בחדות הראיה הייתה שווה או גדולה מ- 10 שורות. הייתה התאמה בין החומרה הקלינית של הקרטיטיס לבין מידת הפגיעה בראיה.
המסקנה של החוקרים הייתה שחבלה לעין והרכבת עדשות מגע היו גורמי הסיכון העיקריים לקרטיטיס מיקרוביאלית בטווח הגילים שבין 15 ל- 64 שנים וקרטיטיס זו עשויה לגרום לאיבוד ראיה.
Keay L, Edwards K, Naduvilath T, Taylor HR, Snibson GR, Forde K, Stapleton F: Microbial Keratitis – Predisposing Factors and Morbidity
Ophthalmology 2006;113:109-116
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!