הקשר בין בעיות שינה לכאבי ראש בילדים (Mayo Clinic )

שכיחות גבוהה של כאבי ראש בילדים מקושרת לבעיות שינה באותם ילדים. יותר משני שלישים של ילדים שנבדקו, החווים כאבי ראש כרוניים, יומיומיים, סובלים גם מהפרעות שינה (בעיקר בשלב ההירדמות). במקרים של ילדים הסובלים מכאבי ראש לעיתים רחוקות יותר, רק חמישית מהם חווים גם בעיות שינה.
ילדים הסובלים מכאבי ראש, ישנים מעט וכתוצאה מכך סובלים מעייפות כרונית. בנוסף, ידוע שכאשר אנשים לא ישנים באופן מספק הם חווים יותר כאבי ראש (תופעה של “מעגל אכזר”). למרות זאת, התדירות בהפרעות השינה אינו עומדת בקנה אחד עם כאבי ראש כרוניים.
הניסוי כלל סקירה רטרוספקטיבית של 100 ילדים בגילאי 6 עד 17 הסובלים מכאבי ראש יומיומיים ו- 100 ילדים באותה קבוצת גיל הסובלים מכאבי ראש באופן אפיזודי. בילדים הנבדקים, נצפו בנוסף לעיכוב בהירדמות, גם הפרעות שינה הכוללות התעוררות במהלך הלילה או מוקדם מידי בבוקר.
החוקרים אינם יודעים מה מתרחש קודם הפרעות שינה או כאבי הראש. חלק מהילדים סובלים קודם מבעיות שינה וחלקם חווים קודם את כאבי הראש. שתי התופעות מזינות אחת את השניה: הפרעות שינה גורמות להחמרה בכאבי הראש ולהיפך. בנוסף, ככל שכאב הראש חמור יותר ישנו סיכוי רב יותר לילד לסבול מהפרעות שינה, ושוב להפך.
כל גישה טיפולית, בין אם תרופתית ובין אם לאו, צריכה “לעבוד” על שתי התופעות במקביל. המפתח לטיפול בלתי-תרופתי יהיה לשמר את שיגרת היומיום של הילד ולפתח הגיינה נכונה לשינה: על הילד “להשתמש” בחדר השינה שלו רק עבור פעילות מרגיעה. פעילויות כמו טלוויזיה או משחקי וידאו הגורמות להתרגשות או למוטיבציה מוגברת, צריכות להיעשות מחוץ לחדר השינה. בנוסף, רצוי שהילד יכין את עצמו לשינה כשעה לפני ויבחר בפעילות מרדימה, כגון קריאה בספר.
טיפול תרופתי כגון תרופות למיגרנה יהיה יעיל במיקרים שהילד סובל הן מכאבי ראש והן מהפרעות שינה.
הבנה של הפרעות שינה בילדים שחווים כאבי ראש אפיזודים תעזור למנוע בעתיד את המעבר לכאבי ראש כרוניים, יומיומיים.
הגיל, הינו גורם סיכון לכאבי ראש בילדים. לנערים יש את רמת הסיכון הגבוהה ביותר, הנובעת כנראה מהמתח הרב שבו הם שרויים. בנוסף, רוב בני הנוער זקוקים לכ- 9.5 שעות שינה בלילה, הרבה מעבר למה שהם ישנים בפועל. היסטוריה משפחתית, התקופה בשנה ורמות מתח כנראה משפיעים גם הם על הסיכון לכאבי ראש.
לדיווח ב-docguide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן