בינתיים רפורמת ה-GSL שנועדה להוזיל את מחירי התרופות משיגה בינתיים את המטרה …ההפוכה (הארץ ומקורות נוספים)

מחירי התרופות ללא מרשם המותרות למכירה במדפי בתי המרקחת ומחוץ לבתי מרקחת (המכונות תרופות GSL ) התייקרו באופן חד בתחילת השבוע בעקבות הסרת הפיקוח על תרופות אלה. מדובר על עליות בחלק מהותי מהתכשירים המגיעות בחלק מהמקרים עד לשיעור של קרוב ל- 40%  (אקמול עלה למשל מ-10.05 ש”ח ל-13.9 ש”ח, בתרופות אחרות דווח על עליות מחיר מתונות יותר) . יש לציין שהאריזות המאושרות למכירה מחוץ לבתי המרקחת הן אריזות מיוחדות שאושרו במיוחד למטרה זו (בדר”כ עם כמות נמוכה יותר של טבליות/גלולות וכיתוב מיוחד על גבי האריזה).

לדיווח ב”הארץ”

מעדכון שנמסר לנו ע”י יוסי שניר, מנכ”ל הסתדרות הרוקחים, עולה שמס’ יצרנים ומשווקי תרופות ניסו גם להשיג עלייה של מחירי תרופות מקבילות ל-GSL הנמכרות בבתי מרקחת (כאמור באריזות הרגילות) כדי להקטין את הפער בין המחירים בין תרופות זהות הנמכרות מחוץ לבתי”מ לאלו הנמכרות בבתי מרקחת, באישור משה”ב, ואולם לאור דרישת הסתדרות הרוקחים נראה שעליית מחירים זו לא תאושר.

יש לציין שכאשר החלה הרפורמה שבמסגרתה אושרה מכירת תרופות ללא מרשם מחוץ לבתי מרקחת (כולל במדפי בתי”מ ופארמים) ניתן אישור לעליית מחירים (במונחים של מחיר לטבליה) של 16.5% לתרופות ה-GSL וניתן צו הקפאת מחירים  עד 31/12/05 . עם סיום תקופת ההקפאה מיהרו כאמור מרבית היצרנים והמשווקים להעלות את מחירי תרופות ה-GSL .  עלייה זו הייתה צפוייה מלכתחילה שכן הפיצוי של 16.5% עליית מחיר ל-GSL לא היה נראה מלכתחילה שהוא מכסה את העלויות המיוחדות שהיצרנים והמשווקים נאלצים להשקיע כדי לשווק תרופות אלה מחוץ לבתי”מ.

נכון לכרגע, נראה שצרכנים נבונים צריכים להעדיף את רכישת התרופות ללא מרשם הנמנות על רשימת ה-GSL בבתי מרקחת: התרופות שם זולות יותר, והשירות והבטיחות ודאי גבוהים יותר…

אולי עוד מוקדם להספיד את הרפורמה הזו, אבל כדאי להזכר כאן בהערכות של גורמים רבים שסברו שמטרתה העיקרית של הרפורמה, הוזלה של תרופות, לא תושג (וכפי שאנו רואים, בינתיים קורה בדיוק ההפך…), ומאידך, הזמינות של התרופות מחוץ לבתי מרקחת ללא קבלת ההסבר וההדרכה המומלצים ודאי מגבירה את הסיכון לפגיעה על רקע שימוש לא נכון.

ביולי 2004 סיקרנו כנס שערכה המי”ל שכותרתו הייתה “מהפיכה בשוק התרופות” שהוקדש רובו ככולו לדיון ברפורמה הזו. אנו ממליצים לעיין בסיקור במבט רטרוספקטיבי של כשנה וחצי מאוחר יותר, וכל אחד יוכל לשפוט בעצמו ולהסיק את מסקנותיו…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן