אנטי-אוקסידנטים במינון נמוך מקטינים תמותה בגברים (Arch Intern Med)

ממחקר חדש עולה כי תוספי מזון וויטמינים אנטי-אוקסידנטים מקטינים את התמותה מכל-סיבה בגברים, אך לא בנשים. החוקרים מציעים כי ייתכן שהסיבה נובעת מהרמה הנמוכה מכלתחילה של אנטי-אוקסידנטים בגברים.

ממחקרים קודמים עולה כי צריכה מעטה של אנטי-אוקסידנטים בדיאטה מגבירה את שכיחות מחלות קרדיווסקולריות וסרטן. עם זאת, עד היום תוצאות המחקרים שפורסמו לא הראו יתרון ברור לנוטריינטים המכילים אנטי-אוקסידנטים.

במסגרת המחקר השתתפו 13,017 מבוגרים מצרפת, שחולקו לטיפול בכדור אחד ביום המכיל 120 מ”ג Ascorbic Acid, 30 מ”ג ויטמין E, 6 מ”ג ביתא-קרוטן, 100 מיקרוגרם Selenium ו-20 מ”ג אבץ, או לטיפול בפלסבו. אוכלוסית המחקר כללה 7,876 נשים בגילאי 35-60, ו-5,141 גברים בגילאי 45-60. חציון תקופת המעקב עמד על 7.5 שנים.

בשתי הקבוצות נרשם שיעורים כוללים דומים של סרטן (267 (4.1%) בקבוצה המטופלת, לעומת 295 (4.5%) בקבוצת הפלסבו), מחלה קרדיווסקולרית איסכמית (134 (2.1%), לעומת 137 (2.1%)) ותמותה מכל-סיבה (76(1.2%) לעומת 98 (1.5%)). עם זאת, נמצא הבדל משמעותי בין מין ובין ההשפעה על שכיחות סרטן בין הקבוצות (P=0.04), עם אפקט מגן של אנטי-אוקסידנטים בגברים (relative risk [RR], 0.69; 95% confidence interval [CI], 0.53-0.91), אך לא בנשים (RR,1.04; 95% CI, 0.85-1.29). כמו כן, נרשמה מגמה דומה עבור תמותה מסיבה-כלשהי (RR, 0.63; 95% CI, 0.42-0.93 בגברים, לעומת RR, 1.03; 95% CI, 0.64-1.63 בנשים, P=0.11).

לאחר 7.5 שנות מעקב, תוספי אנטי-אוקסידנטים במינון נמוך, הקטינו את השכיחות הכללית של סרטן ואת התמותה מסיבה-כלשהי בגברים, אך לא בנשים. תוספים אלו עשויים להיות יעילים בגברים בלבד בשל הרמות הנמוכות מלכתחילה של אנטי-אוקסידנטים מסוימים, בעיקר ביתא-קרוטן.

מגבלות המחקר כללו מספר גבוה של נבדקים שאבדו במהלך המעקב, מספר גבוה יחסית של נבדקים שפרשו מהמחקר, אפשרות שחלק מהמשתתפים בדקו את תכולת הכדורים שקיבלו, וחוסר יכולת לנתח להבדלים בגידולים באתרים ספציפיים, בין נשים וגברים, בשל עוצמה סטטיסטית נמוכה.

לאור התוצאות עולה כי תוספי אנטי-אוקסידנטים הולמים, באיזון טוב ובמינונים מתאימים, בדיאטה עשירה בפירות וירקות, בעלי אפקט מגן מפני סרטן בגברים. דרושים מחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את הסיבות להבדלים בין המינים.

Arch Intern Med. 2004;164:2335-2342

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן