הר”י תומכת בהצעת החוק של תרופות יתומות בישראל

בכנס שהתקיים ב-20/7 בנושא של “תרופות יתומות” הציג ד”ר יורם בלשר, יו”ר הר”י את תמיכתו בהצעת החוק שהוגשה לאחרונה בנושא.

מטרת הצעת החוק היא להבטיח קיום משאבים ספציפיים שיאפשרו מתן טיפול במימון הקופות/מדינה בחולים הסובלים ממחלות נדירות, שכן במרבית המקרים עלות התרופות למחלות הנדירות היא גבוהה מאוד.

לדיווח ולמצגת בנושא באתר הר”י

הערת המערכת: למרות שלטענת גורם בכיר במשר הבריאות, עד היום הוכנסו לסל הבריאות כל התרופות היתומות שהוגשו, ולכאורה אין צורך בחקיקה, נראה שחקיקה מתאימה שתבטיח מקורות כספיים ספציפיים למימון הכללה בסל של תרופות המוגדרות כ”יתומות” תהיה בעלת משמעות ותועלת. (כדאי כמובן להעיר שלפני כן יש אולי מקום לכך שחקיקה מתאימה גם תבטיח את עדכון סל השירותים והטכנולוגיות הכללי בעצמו…שכן נכון להיום אין שום חקיקה והיקף הרחבת הסל נתון מידי שנה למשאים ומתנים בין משרד הבריאות לאוצר וגורמים פוליטיים נוספים..).

שאלה נוספת היא כיצד נכון להגדיר תרופה יתומה ? בחו”ל ההגדרה היא לתרופות למחלות ששכיחותן היא בין 1 לכל 5000 איש (באירופה) ובארה”ב 1 לכל 1400 איש. יכול להיות שההגדרה הנכונה מנקודת הראות הישראלית (שכן היא שונה להערכתנו מעט מנקודת הראות האמריקאית שבעיקר נועדה לעודד פיתוח של תרופות יתומות, מה שלא קורה כל כך בארץ…) היא להגדיר תרופות למחלות מסויימות שלהן, מפאת נדירותן בעיקר,המדינה מוכנה ל”שלם” מחיר גבוה יותר מ”המקובל”. המקובל לצורך העניין צריך להיות מדד כלכלי/רפואי של עלות נדרשת להארכת שנת חיים אחת באיכות חיים תקינה (QUALY) . כלומר, אם בתרופות וטכנולוגיות “רגילות” אנו מוכנים להכליל בסל הבריאות תרופות וטכנולוגיות שיציגו עלות/תועלת של פחות למשל מ- 20,000 $ לשנת חיים נוספת, הרי שיש תרופות וטכנולוגיות שבהן נהיה מוכנים כחברה לשלם מחיר יקר יותר לשנת חיים, כי ברור לנו שבגלל גודל האוכלוסיה הקטן, המחיר הנדרש ע”י חברות התרופות והטכנולוגיות (במטרה להחזיר את ההשקעה הגדולה בפיתוח) הוא גבוה יותר. 

מאידך, אם המדינה תגדיר בחוק מקורות תקציביים ולמעשה “אפליה מתקנת” או העדפה של תרופות וטכנולוגיות שאינן יכולות להתמודד במונחי עלות/תועלת עם התרופות והטכנולוגיות המיועדות לקהל גדול יותר של מטופלים, “מגיע” למדינה גם לפקח ולבקר את המחירים הנדרשים בגין התרופות היתומות. האם באמת יש הצדקה אמיתית בכל המקרים למחירים ה”מטורפים” שנקבעים ע”י חברות התרופות ?  האם אין מדובר בחלק מהמקרים בניצול מצב לגריפת רווחי יתר ? יכול להיות מאוד שלא – אבל כמדינה וחברה שמוכנה לתמוך ולממן תרופות כאלה , “מגיע” לנו גם להבטיח שהמחיר אכן הגיוני ומאפשר החזר השקעה ורווח סביר, ולא יותר מכך…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן