קושי בהתאפקות השתנה שכיח בנשים ובגברים כאחד, ועלותו הטיפול השנתית שלו בארה”ב מסתכמת ב-234 מיליון $. כך מדווחים חוקרים בראשותה של ד”ר ג’ניפר טאש אנגר מלוס אנג’לס, בכנס השנתי של האגדוה האורולוגית האמריקאית, והסיקור מובא באתר מדסקייפ.

בסקירתה מציינת ד”ר אנגר שחלק מהגידול בעלויות נובע כנראה מהעליה במודעות לבעייה, שלה תורמות כמובן החברות המפרסמות תרופות לטיפול. בנוסף לטיפולים הרפואיים הקיימים למצבים בדרגה נמוכה עד בינונית, יש עדויות ארוכות טווח המראות שפרוצדורה ניתוחית הנקראת CaPS (ר”ת של cadaveric fascial prolapse repair with sling ) היה יעילה, בטוחה ובעלת שיעור נמוך של חזרת אירועי דליפת שתן.

ע”פ הכתבה, ד”ר אנגר ושותפיה דיווחו על שני מחקרים שבחנו את השכיחות של דליפת שתן והעלויות הקשורות בו. החוקרים עשו שימוש במידע מתןך סקר בריאות ותזונה שבוצע בין 1999 ל-2001, ושבו נעשה מדגם ארצי לאוכלוסיה מבוגרת. ע”פ הסקר נמצא שהשכיחות (ברמה של אירוע של לפחות פעם אחת בשנה האחרונה)  של דליפת שתן בנשים מגיע ל-38% . השכיחות היומית  של ההפרעה עולה עם הגיל, ונמצאת בטווח של בין 12.2% בנשים בגילאים 60-64 ומטפסת עד 20.9% בנשים מעל גיל 65 .

במחקר אחר שהוצג בכנס ע”י חוקרים ממישגן, נעשתה אנליזה רבדית על נתונים מ-45,000 בתי אב בארה”ב. בעזרת שאלון של 14 סעיפים המתייחס לדליפת שתן במהלך 30 יום האחרונים לסקר, לרבות סוג ההפרעה, הקשר של הנסקרים עם מומחים רפואיים, ומצב הערמונית.

בסקר זה השתתפו גם גברים בגילאים 18-97. נמצא שבקרב גברים שיעור השכיחות לדליפת שתן בחודש האחרון לסקר היה 9.2%. סוגי הדליפה נחלקו בין לחץ בלתי נשלט למתן שתן המוגדר כ-SUI (ר”ת של stress urinary incontinence ) שהיה קיים בקרב 29% מכלל הסובלים, דחף לא נשלט למתן שתן או UUI (ר”ת של urge urinary incontinence ) שהיה מצוי אצל 41% מהסובלים, והשאר מתסמונת משולבת או הגדרה אחרת.

גם כאן כצפוי נמצא קשר מובהק ועולה של הגיל עם השכיחות, לכל סוגי ההפרעות. עם זאת ה-SUI נראה ששכיחותו יציבה ע”פ גיל.

כ-38% פנו לרופא לאחר שהתעוררה הבעייה, ומהם 55% חזרו לביקור נוסף לאחר 6 חודשים.

הטיפול התחלק בין תרופות מרשם ב-29% מהמשתתפים, שימוש בפאדים סופגים ב-12% מהמקרים, ופרוצדורה ניתוחית – 1.2% מהמקרים. 12% מהנשאלים דיווחו על בעייה בערמונית, ומתוך קבוצה זו 27% סבלו מדליפת שתן.

לגבי נשים שלא הגיבו לתרופות וטיפולים אחרים, מחקר שלישי שהוצג בנושא הראה תוצאות מעודדות לפרוצדורת ה-CaPS שצויינה לעיל , לטיפול ב-SUI . במחקר עקבו אחר 340 נשים למשך תקופה של עד 74 חודש. המעקב כלל בדיקות אגן, שאלוני איכות חיים ודליפת שתן, והערכת מדדי SEAPI (ר”ת של  Stress, Emptying, Anatomic, Protection,  Instability ).

כשלון טיפולי הוגדר ע”י דיווח עצמי של המטופלת לפיו השיפור היה נמוך מ-50% . נמצא שריפוי מלא (או לצורך העניין יובש מוחלט…) ארוך הטווח הגיע ל-29%, כשעוד 42% מהנשים דיווחו על שיפור מעל 50%, כך השיתרה, 29% הוגדרו ככשלונות של הפרוצדורה הניתוחית.

לדיווח המלא באתר מדסקייפ