ניתוחי רפרקציה – תוצאות ארוכות טווח (12 שנים) של PRK

במהלך 18 השנים האחרונות הפך ניתוח הרפרקציה באמצעות לייזר אקסיימר מניסיונות חיה למיליוני פרוצדורות באנשים. בתחילה השתמשו בו לטיפול רק במיופיה מועטה או בינונית ורק בשיטת photorefractive keratectomy (PRK).

הבעיות קצרות המועד שאפיינו את ה- PRK היו כאבים במשך היממה הראשונה, אחור של 3 עד 5 ימים עד להתאוששות חדות הראיה עם ריפוי הארוזיה האפיתליאלית ואיבוד זמני של שקיפות הקרנית, המכונה haze, הנמשך שבועות עד חדשים לאחר הניתוח.

ב- 1991 נראה שינוי משמעותי בתחום ניתוחי הרפרקציה עם המצאת ה- LASIK.

לטכניקה זו אמורים היו להיות מספר יתרונות שכללו את הגדלת טווח הדיופטרים בו ניתן לטפל, מניעת הכאב וה- haze. התברר שה- LASIK לא הגדיל באופן משמעותי את טווח הדיופטרים בהם ניתן לטפל בעזרתו אך הוא פתר את בעיית הכאב וה- haze

למרות ששיעור הסיכונים הכרוכים בביצוע LASIK נחשב נמוך, סיבוכים תוך-ניתוחיים ולאחר הניתוח הקשורים ל- flap מסכנים את הראיה וגורמים לירידה קבועה בחדות הראיה המרבית. בעיה נוספת הינה ectasia ושכיחותה המדויקת איננה ידועה.

עד עתה המחקרים שעקבו אחר ניתוחי רפרקציה לאורך זמן הינם רק על PRK ואין הם ארוכים יותר משש שנים, כאשר רק מחקר אחד מגיע לשש שנים מעקב.  אי לכך הוכר הצורך בהערכה מחודשת של מצב החולים אשר השתתפו במחקר ה- PRK הראשון בבריטניה ב- 1990. המחקר הנוכחי בדק 68  (56.6%) מתוך 120 החולים שהשתתפו במחקר המקורי כאשר כעת תקופת המעקב היא 12 שנים (טווח בין 11.8 ל- 12.7 שנים). (1)

המחקר בוצע בלונדון ב- Department of Academic Ophthalmology, Rayne Institute, St.Thomas’ Hospital.  ניתוחי Myopic PRK בוצעו ב- Summit Technology UV 200 excimer laser ושטח האבלציה היה 4 מ”מ.  המנותחים חולקו לשש קבוצות טיפול בהתאם לרפרקציה שלפני הניתוח. המדדים שנבדקו היו יציבות הרפרקציה, יכולת ניבוי הרפרקציה לאחר הניתוח, חדות הראיה המרבית בתיקון עם משקפיים וקיום haze של הקרנית.

נמצא שהרפרקציה נשארה יציבה גם כעבור 12 שנים לאחר הניתוח, ללא שינוי משמעותי באקוויוולנט הספירי בין הבדיקות שבוצעו כעבור שנה, 6 ו- 12 שנים לאחר הניתוח. 75% מהחולים שעברו תיקון של -2D ו- 65% מהחולים שעברו תיקון של -3D נשארו בטווח של 1D מתיקון היעד כעבור 12 שנים.

57% מהחולים שעברו תיקון של -4D ו- 50% מהחולים שעברו תיקון של -5D נשארו בטווח של 1D מתיקון היעד כעבור 12 שנים, אך השיעור ירד ל- 25% מהחולים שעברו תיקון של -6D ו- 22% מהחולים שעברו תיקון של -7D . ב- 4% נשאר haze ול- 12% המשיכו לראות halos בלילה גם כעבור 12 שנים. בנוסף 3% סבלו מעיניים יבשות אך לא היה אף מקרה שפיתח ectasia במהלך המעקב הארוך.

המסקנה של החוקרים הייתה שיציבות הרפרקציה שנמצאה כעבור שנה נשארה גם כעבור 12 שנים ללא עדות לסטייה היפראופית, שונות במהלך שעות היממה – diurnal fluctuation או רגרסיה במשך השנים.

ה- haze של הקרנית פחת במהלך השנים וחדות הראיה המרבית עם משקפיים חזרה באופן מלא לזו שלפני הניתוח.  בעיה משמעותית שנשארה בחלק מהמנותחים הייתה ראיית halos בלילה, כתוצאה מהשטח הקטן יחסית של שטח האבלציה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

דפוסי העבודה הנוכחיים בניקוי ראשי טונומטריה ועדשות אבחנתיות או לייזר

מקור: J Cataract Refract Surg
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|30/07/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את שיטות הניקוי המקובלות בקרב רופאי עיניים בארה”ב עבור ראשי טונומטריה, עדשות אבחנתיות ועדשות לייזר, ולבחון את עמדותיהם לגבי הצורך בחיטוי ברמה גבוהה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן