אמבליופיה הינה הסיבה השכיחה ביותר להפרעת ראיה מונוקולרית בילדים ומבוגרים צעירים. הטיפול ב”סגירות” של העין הטובה הינה מעיקרי הטיפול במניעת אמבליופיה. מאידך, שונות הדעות לגבי מספר השעות ביום שיש לסגור את העין הטובה, כאשר הטווח הינו בין שעה או שעתיים ל- 24 שעות ביום. אין כל מחקר קודם אשר יביא מידע מבוסס על מספר השעות שיש “לסגור” את העין הטובה.

כדי לתקוף נושא קליני זה בוצע על ידי ה- Pediatric Eye Disease Investigator Group ב- Center for Health Research Tampa בפלורידה, ניסוי קליני אקראי שהשווה סגירות של שעתיים עם סגירות של 6 שעות כטיפול באמבליופיה בינונית המתבטאת בחדות ראיה של 20/40 עד 20/80 בילדים מתחת לגיל 7 שנים. הסגירות היו משולבות בלפחות שעה אחת של פעילות לקרוב בזמן הסגירה. (5)

המחקר היה קליני, הוא נערך ב- 35 מרכזים והשתתפו בו 189 ילדים. המדד העיקרי להשוואה היה חדות הראיה בעין האמבליופית כעבור 4 חדשים.

התוצאות הראו שחדות הראיה בעין האמבליופית השתפרה במידה דומה בשתי הקבוצות. השיפור בחדות הראיה היה בממוצע 2.4 שורות בכל אחת מהקבוצות. כעבור טיפול של 4 חדשים חדות הראיה היתה לפחות 20/32 ו/או שיפור של 3 שורות או יותר ב- 62 אחוזים מהמטופלים בכל אחת מהקבוצות.

המסקנה הינה שכאשר מקפידים על שעה של עבודה לקרוב יחד עם סגירת העין הטובה, סגירה למשך שעתיים תגרום לאותה תוצאה כמו של סגירה למשך 6 שעות כל יום, כאשר מטפלים באמבליופיה בינונית בילדים בגיל צעיר מ- 7 שנים.