ב-2001 דיווחה קבוצת המחקר של הטיפול הפוטודינמי בורטפרופין Verteporfin in Photodynamic Therapy (VIP) Study Group על התוצאות כעבור שנה של המחקר הקליני בנאווסקולריזציה כורואידלית סב-פובאלית – CNV שנגרמה ממיופיה פתולוגית. במחקר זה נמצא רווח בחדות הראיה עבור הקבוצה שקיבלה טיפול פוטודינמי. בהתבסס על התוצאות כעבור שנה הומלץ לטפל בחולים עם CNV סב-פובאלי כתוצאה ממיופיה פתולוגית באמצעות טיפול פוטודינמי עם ורטפרופין.

הדו”ח החדש (מספר 3) הינו על התוצאות כעבור שנתיים שאיסופן הושלם באוקטובר 2000. (4) המחקר היה מחקר קליני רב-מרכזים, עם מיסוך כפול ורנדומיזציה, שהתנהל ב- 28 מרפאות עיניים באירופה ואמריקה הצפונית. הוא כלל חולים עם CNV סב-פובאלי כתוצאה ממיופיה פתולוגית בגודל שלא עלה על 5400 מיקרומטר וחדות ראיה 20/100 או טובה יותר. המדדים העיקריים שנבדקו היו אחוז העיניים שהראו ירידה בחדות הראיה של פחות מ- 8 אותיות (בערך שורה וחצי) בבדיקה שנערכה בחודש ה- 24 לאחר הטיפול.

התברר ש- 77 חולים המהווים 95% מתוך 81 החולים בקבוצת הורטפרופין, בהשוואה ל- 36 חולים המהווים 92% מתוך 39 החולים בקבוצת הפלצבו, השלימו את הבדיקה כעבור שנתיים. בנקודת זמן זו 29 חולים המהווים 36% מתוך 81 החולים בקבוצת הורטפרופין, בהשוואה ל- 20 חולים המהווים 51% מתוך 39 החולים בקבוצת הפלצבו, הראו ירידה בחדות הראיה של לפחות 8 אותיות (P=0.11) . פיזור השינויים בחדות הראיה היה לטובת הקבוצה המטופלת (P=0.05) וכלל 40% עם שיפור של לפחות 5 מילים (שורה) בקבוצה המטופלת, בהשוואה ל- 13% בקבוצת הביקורת. שיפור של לפחות 15 אותיות (שורה וחצי) נצפה ב- 12% מקבוצת הטיפול ולא נצפה כלל בקבוצת הביקורת. בשנה השניה לאחר הטיפול לא ניצפו תופעות לוואי של רגישות יתר לאור הקשורה לטיפול.

המסקנה היא שלטיפול פוטודינמי עם ורטפרופין ל- CNV סב-פובאלי כתוצאה ממיופיה פתולוגית יש יתרון גם כעבור שנתיים לאחר הטיפול. למרות שההשפעה על הירידה בחדות הראיה (כפי שהוגדר המדד העיקרי) איננה משמעותית מבחינה סטטיסטית, הרי השיפור בראיה היה גדול יותר בקבוצת הטיפול. אי לכך ממליצה קבוצת המחקר על טיפול פוטודינמי עם ורטפרופין ל- CNV סב-פובאלי כתוצאה ממיופיה פתולוגית.