במחקר (5) שבוצע ב- Discoveries in Sight Research Labs, Devers Eye Institute, Portland, Oregon, Hamilton Glaucoma Center, University of California, San Diego, California, and New York Eye and Ear Infirmary, New York נבדקה את ההתאמה בין נזק גלאוקומטוטי מיבני לעצב הראיה לבין התפתחות נזק לשדה הראיה כפי שאותר על ידי standard automated perimetry -SAP ועל ידי short wavelength automated perimetry – SWAP

למחקר הפרוספקטיבי גוייסו חולים עם לחץ תוך-עייני מוגבר ושדות ראיה SAP נורמליים. במהלך המעקב בוצעו מידי שנה צילומי דיסקות סטראוסקופיים, בדיקות שדות ראיה SAP ו- SWAP, למשך 4 שנים או יותר. הצילומים פוענחו על ידי צוותים מנוסים כדי לזהות סימני נזק.

במחקר השתתפו 295 אנשים (479 עיניים). מתוכם, ל- 272 היה נזק גלאוקומטוטי בעצב הראיה עם כניסתם למחקר. בהתאם לקריטריונים שונים בין 10% ל- 17.5% מכל העיניים פיתחו חסר ברור בשדה ראיה SAP. מתוכם ל- 75% עד 80% היה נזק לעצב הריה בעת הכניסה למחקר. מבין אלה שלא פיתחו נזק גלאוקומטוטי בשדה הראיה 50% היו עם נזק לעצב הראיה בעת הכניסה למחקר ו- 50% היו ללא נזק. הבדל זה היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. בהסתמך על הקריטריונים בהם השתמשו, 4% עד 12% היו עם חסר ברור ב- SWAP בתחילת המחקר ו- 4% עד 8% פיתחו חסר בשדה במהלך המעקב. נמצא אחוז גבוה יותר ( 100%  – 75%) של עיניים עם פגיעה גלאוקומטוטית בעצב הראיה בקבוצה עם חסר ב- SWAP מאשר בעיניים אשר ה- SWAP נשאר נורמלי במהלך המעקב (60%-45%).

המסקנה היא שקיים קשר חזק בין נזק גלאוקומטוטי לעצב הראיה בעת הכניסה למחקר לבין ההתפתחות של פגיעה בשדה הראיה בהמשך המעקב. מכאן שעצב ראיה “גלאוקומטוטי” הינו סימן מנבא להתפתחות של נזק גלאוקומטוטי בשדה הראיה בעתיד.