כדי לברר אם טיפול מקדים בסטרואידים משפיע על תוצאות ביופסיה של עורק טמפורלי במהלך בירור חשד ל- giant cell arteritis בוצע מחקר זה על 11 חולים. (1) כל החולים עמדו בקריטריונים שנקבעו לאבחנה של giant cell arteritis.

החולים עברו ביופסיה של עורק טמפורלי תוך שבוע, שבועיים עד שלושה או יותר מארבע שבועות לאחר התחלת טיפול בסטרואידים.

הקריטריונים החשובים לאבחנה של giant cell arteritis היו הימצאות תאי ענק, לימפוציטים או היסטיוציטים, רפליקציה של הלמינה אלסטיקה והתעבות האינטימה. אם אחד או יותר מהממצאים הללו היו חסרים האבחנה שהוצעה היתה ארטריטיס שנרפאה או אטרוסקלרוזיס.

לתשעה (82%) מתוך כל 11 החולים הביופסיה הייתה חיובית לממצא כלשהו. שש (86%) מתוך שבע הביופסיות שבוצעו כעבור ארבע שבועות או יותר מתחילת הטיפול בקורטיקוסטרואידים, היו חיוביות. אי לכך המסקנה הייתה שביצוע ביופסיה מעורק טמפורלי עשוי להיות מועיל גם כעבור חודש ויותר לאחר התחלת טיפול בסטרואידים.

מאידך, המקרים עם תשובה פתולוגית חיובית כללו גם מצבים ללא דלקת, ועם ממצא של התעבות האינטימה ופרגמנטציה של הלמינה האלסטית. ממצאים כאלה יכולים להמצא גם באטרוסקלרוזיס ואינם מספיקים כדי לאבחן temporal arteritis. כאשר מחלקים מחדש את המקרים ומתייחסים למקרים ללא דלקת גרנולומטוטית כאל מקרים שליליים, ובוחנים את שיעור הביופסיות החיוביות כפונקציה של הזמן שחלף מתחילת הטיפול בסטרואידים, מתברר שיש ירידה בשיעור הביופסיות החיוביות ככל שעובר שהטיפול בסטרואידים ארוך יותר.

לכן, המסקנה של Hans E. Grossniklaus היא שעדיף לבצע את הביופסיה תוך ארבעה ימים מתחילת הטיפול בסטרואידים.