גלאוקומה חריפה סגורת זוית נגרמת מסגירה פתאומית של הזווית על ידי רקמת הקשתית וכתוצאה מכך עולה הלחץ התוך-עייני באופן חד. הטיפול המסורתי במצבים כאלה כולל הורדה של הלחץ האמצעות תרופות סיסטמיות וטופיקליות ופתיחת החסימה של הניקוז באמצעות אירידוטומיה פריפרית. קיימת חשיבות רבה למתן טיפול מיידי כיון שהלחץ הגבוה יכול לגרום לחסימה קבועה של הזווית ולנזק בלתי הפיך לעצב הראיה. הטיפול התרופתי כולל מתן תוך-ורידי של מעקבי קרבוניק אנהידרז וחמרים היפראוסמוטיים וטיפות עיניים של פילוקרפין ושל תרופות היפוטנסיביות כמו טימולול. למתן סיסטמי של מעכבי קרבוניק אנהידרז וחמרים היפראוסמוטיים עשויים להיות סיבוכים נדירים אך העלולים לסכן חיים.

אירידופלסטיקה פריפרית באמצעות לייזר ארגון כוללת יצירת טבעת של צריבות מכווצות (באמצעות כוח נמוך, משך חשיפה ארוך וקוטר צריבה גדול) בהיקף הקשתית ויצירת כיווצים של הסטרומה של הקשתית בסמוך לזוית. בצורה כזו ניתן באופן מכני לפתוח את הזווית, להוריד את הלחץ ולהביא למצב של עין שקטה המאפשרת טיפול דפיניטיבי. ניתן לבצע טיפול כזה ביעילות גם כאשר לייזר אירידוטומיה לא ניתנת לביצוע בגלל בצקת קרנית או לשכה קדמית רדודה מאד.

מחקרים קודמים של המחברים רמזו על אפשרות שטיפול לייזר אירידופלטי מיידי עשוי להיות יעיל יותר מהתרופות הסיסטמיות בהורדת הלחץ התוך-עייני בגלאוקומה חריפה סגורת זווית. הם הראו שהפעולה יעילה גם אם מתבצעת למחצית היקף הקשתית. כך צלקות בחלקים של הקרנית לא מפריעות לביצוע טיפול יעיל.

במטרה לבדוק אם אירידופלסטיקה פריפרית באמצעות לייזר ארגון הינה טיפול יעיל ובטוח כמו טיפול סיסטמי מקובל להורדת הלחץ התוך עייני בגלאוקומה חריפה סגורת זווית כאשר לא ניתן לבצע באופן מיידי אירידוטומיה פריפרית, בוצע מחקר פרוספקטיבי מבוקר ואקראי בארבע מחלקות עיניים בהונג-קונג. (2)

במחקר נכללו 73 עיניים של 64 חולים עם התקף ראשוני של גלאוקומה חריפה סגורת זווית עם לחץ תוך-עייני ברמה של 40 מ”מ כספית או גבוה יותר.

הטיפול הראשוני בעין עם גלאוקומה חריפה ראשונית מסגירת זוית כלל טיפות פילוקרפין 4% וטיפות טימולול 0.5%. החולים עברו בשלב זה רנדומיזציה לשתי קבוצות טיפול. קבוצת הטיפול בלייזר טופלה בלייזר בהרדמה טופיקלית. קבוצת הטיפול התרופתי טופלה במתן תוך ורידי של אצטאזולאמיד 500 מ”ג ולאחר מכן טבליות אצטאזולאמיד 250 מ”ג 4 פעמים ביום ותוסף פוטסיום דרך הפה. מניטול דרך הוריד ניתן לקבוצת הטיפול התרופתי אם הלחץ התוך-עייני בקבלה היה גבוה מ-60 מ”מ כספית. לשתי הקבוצות המשיכו לתת טיפות עיניים פילוקרפין 1% עד לביצוע האירידוטומיה הפריפרית.

בוצעו בדיקות של הלחץ התוך-עייני, שקיפות הקרנית, חדות הראיה, מצב הזווית בגוניוסקופיה, ותועדו סיבוכי הטיפולים והסימפטומים.

32 עיניים של 32 חולים טופלו באמצעות לייזר ולעומתם 40 עיניים של 32 חולים קיבלו טיפול תרופתי מקובל. שתי הקבוצות הותאמו מבחינת הגיל, משך ההתקף והלחץ בקבלה. בקבוצה שטופלה בלייזר הלחץ היה נמוך מאשר בקבוצה שטופלה באופן המקובל כעבור 15, 30 ו- 60 דקות לאחר התחלת הטיפול. ההבדלים היו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. החל מ- 2 שעות לאחר תחילת הטיפול לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות. משך ההתקף לא השפיע על יעילות הטיפול הלייזר. לא ניצפו כל סיבוכים חמורים כתוצאה מהטיפול בלייזר בתקופת המעקב הקצרה שלאחר הטיפול.

החוקרים הסיקו מתוצאות אלה שאירידופלסטיקה פריפרית באמצעות לייזר ארגון הינה שיטת טיפול בטוחה ויעילה יותר באופן משמעותי מאשר הטיפול התרופתי המקובל בהורדת הלחץ התוך-עייני בגלאוקומה חריפה סגורת זוית ראשונית בעיניים בהם לא ניתן לבצע מיד אירידוטומיה עם לייזר תוך שעתיים מתחילת הטיפול.